נחום היימן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחום "נחצ'ה" היימן (נולד ב-1934), מגדולי המלחינים בזמר העברי. רבים ממאות הלחנים שכתב במשך שנות פעילותו הארוכות הפכו לנכסי צאן ברזל בתולדות הזמר העברי.
היימן נולד ב-1934 בריגה שבמדינת לטביה, הועלה ארצה בגיל שש והחל ללמוד לנגן בפסנתר, אך לאחר שחלה בשיתוק ילדים, עבר לנגן באקורדיון. בגיל 14 עבר להתגורר כילד חוץ בקיבוץ נען וזכה להדרכה מחברי הקיבוץ יהודה אורן ודוד זהבי. בשלב מאוחר יותר בחייו זכה להכוונה ממתתיהו שלם, והפך לאקורדיוניסט בחוגים לריקודי עם בהשפעת גורית קדמן, מחלוצות ריקודי העם בארץ.
את שירו הראשון "ניצנים נראו בארץ", לפי מלים מ"שיר השירים", כתב בגיל 17. זכה להיות במסגרת שרותו הצבאי אקורדיוניסט מחליף למלחין דובי זלצר בלהקת הנח"ל בגירסתה הראשונה.
מטעם קיבוץ בית אלפא, נשלח ללימודים במדרשה למורים למוזיקה ולמד אצל המלחין פאול בן חיים. בתום ההשתלמות הקים את חמישיית גלבוע, חמישייה כלית שאף נמנה עליה כנגן אקורדיון. בו זמנית היה המנהל המוזיקלי ואחד המייסדים של להקת הגבעטרון, שכללה ברפרטואר שלה חלק משיריו, כשהמפורסם שביניהם השיר "לאן נושבת הרוח" על שני הלחנים.
בנוסף לעבודתו כמלחין טיפח זמרים רבים בראשית דרכם, ביניהם, חוה אלברשטיין, לה הלחין בין היתר את "כמו צמח בר", את צמד הפרברים, עליזה עזיקרי, הצמד משה ואורנה דץ, חני ליבנה. בתו היא הזמרת סי היימן.
שיתוף פעולה פורה במיוחד שלו היה עם המשורר נתן יונתן, שהוליד עשרות שירים שהיו לקלאסיקה בזמר העברי, ביניהם "חופים", "שיר אהבה ישן" ("אניטה וחואן") ועוד רבים. כדי להקל על היימן את הלחנת "חופים" שינה נתן יונתן את מילות המקור.
היימן הלחין גם פסקולים רבים לסרטי קולנוע. הראשון שבהם היה סרטו של מיכה שגריר "המלחמה לאחר המלחמה" לו הוא הלחין את השיר "מרדף" שכתב ירון לונדון. אחת מיצירות המופת הגדולות של היימן היא הנעימה לחליל צד "הנסיעה לירושלים" שהולחנה לסרט "אין שמות על הדלתות" (1996), ומושמעת בפתיחת שידורי הבוקר של רשת ב'.
בסוף שנות ה-60 נסע לצרפת, וזכה להצלחה בינלאומית כשגדולי הזמרים שרו משיריו ביניהם, ננה מושקורי, וגם "היורדים" מייק בראנט, וריקה זראי.
היימן שב ארצה באמצע שנות ה-80 והפיק את המופע "חופים" עם אמנים בראשית דרכם, ביניהם משה דץ וחני ליבנה.
נחום היימן לקח על עצמו לשמר את הזמר העברי באמצעות פרויקט בשם "נוסטלגיה", במסגרתו הוא מעלה על גבי תקליטורים הקלטות ישנות, ובכך משמר שירים וביצועים שייתכן והיו יורדים לתהום הנשייה.
