נרקיס מצוי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נרקיס מצוי | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | חד פסיגיים |
סדרה: | שושנאים |
משפחה: | נרקיסיים |
סוג: | נרקיס |
מין: | נרקיס מצוי |
שם מדעי | |
![]() |
נרקיס מצוי (שם מדעי: Narcissus tazetta) הוא גיאופיט בעל בצל, הנפוץ ברחבי האזור הים-תיכוני של ישראל, ותפוצתו מגיעה עד צפון הנגב. הצמח פורח בסתיו ובחורף. הפרחים בעלי 6 עלי כותרת לבנים, ועטרה צהובה-כתומה; הם מפיצים ריח מתוק חזק. לכל צמח תפרחת בת 3 עד 15 פרחים, ועלים המופיעים עם הפרחים או לפניהם.
החוקר אמוץ דפני גילה, שבישראל גדלים שני זנים נפרדים של נרקיס מצוי. הזנים נבדלים זה מזה בבית הגידול, בעונת הפריחה, בממדי הפרחים, ובמאביקים. זן ההר גדל בכיסי סלע ופורח בחודשים אוקטובר עד דצמבר; הוא מואבק בעיקר על-ידי זבובים, הניזונים מאבקת הפרח. זן הביצה גדל בקרקעות כבדות בעמקים ופורח בחודשים ינואר-פברואר; הוא מואבק על-ידי דבורים ארוכות-לשון, הלוגמות את הצוף שבבסיס צינור הכותרת. הכינוי הרווח "הנרקיס מלך הביצה" מתייחס כמובן לזן השני, זן הביצה.
[עריכה] מקורות
- פינברון-דותן, נעמי, ואבינעם דנין, המגדיר לצמחי-בר בארץ ישראל, מהדורה שנייה, כרטא, 1998, עמ' 803.
- שמידע, אבי, והגר לשנר, טיולי פרחים - 41 מסלולים עם צבע, מפה, 2003, עמ' 161.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- נרקיס מצוי - אגדות ומידע מפורט מתוך האתר טיולים בארץ מגדיר צמחים