סביבתנות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סביבתנות (Environmentalism) היא דאגה לשימור, שיקום או שיפור הסביבה הטבעית. תנועה זו קוראת לשינוי טכנולוגי, מדיני ואישי על מנת שאלו יתאימו לתנאי הסביבה ולשמירה על המאזן האקולוגי.
המחקר המדעי בתחום האקולוגיה כמו גם הגידול של טביעת הרגל האקולוגית האנושית בעקבות הגידול באוכלוסין, בצריכה של חומרי גלם וביצירת זיהום, הובילו לכניסה הדרגתית של נושאי סביבה לתוך הספירה החברתית, החל מתחילת המהפכה התעשייתית ועד לתחילת המאה ה-20. משמעות הדבר הייתה בעיקר התמודדות עם בעיות בריאות מקומיות שנגרמו עקב התיעוש הכבד - לעובדים בתעשייה ולתושבי הערים, כמו גם הקמתן של שמורות טבע. החל משנות ה-60, וצאת ספרה של רייצ'ל קרסון אביב דומם, החלה לתפוס תאוצה תפיסה הוליסטית ועמוקה יותר, שהתמקדה בבעיות בעלות מישור ארצי ולאחר מכן עולמי - הרס נהרות, כריתת יערות הגשם, הכחדת מינים, התחממות עולמית, הידלדלות שכבת האוזון, השפעת רעלים על מארג המזון ועוד.
למרות שתפיסה זו לא הייתה חדשה באופן כללי, היא הייתה חדשה בתרבות המערבית. ובנוסף למתחים בין מעמדות כלכליים ובין תרבויות שונות, התחזקו מאוד שני קונפליקטים חדשים - הקונפליקט בין הדור הנוכחי לדורות העתיד, וזה בין המין האנושי לשאר מיני היצורים החיים. בניסיון לענות על דאגות אלו הוקמו מוסדות פוליטיים וחברתיים רבים: מוסדות אקדמיים לחקר קשרי הגומלין בין האדם לסביבה, התפתחות הכלכלה הסביבתית, מפלגות וארגונים "ירוקים", תקנות וחוקים במדינות, אמנות ומוסדות בינלאומיים להגנה על הסביבה וכן התקדמות בטכנלוגיות "ירוקות".
ניסיונות אלו הביאו להצלחות רבות, גרמו לשינוי תודעתי נרחב, והאטו במקרים רבים את הגידול הפוטנציאלי של השפעת האדם על הסביבה, אולם כמעט לפי כל הפרמטרים השפעה זו לא פחתה, ובקרב מדענים רבים, כמו גם הוגים ואנשי ציבור מכרסמת דאגה עמוקה מפני התדרדרות סביבתית-חברתית מהירה. עוד בשנות ה-60 הצהיר הכלכלן קנת בולדינג כי "כל מי שמאמין שצמיחה מעריכית יכולה להמשיך לנצח בעולם סופי - הוא משוגע או כלכלן". עם העשורים התחזקה אמונה זו וב-1992, לדוגמה, כ-1,700 מדענים פרסמו הצהרה משותפת הנקראת: "אזהרת מדעני העולם לבני אנוש", שנחתמה גם על ידי למעלה מ-50% מזוכי פרס נובל במדעים שחיו באותה תקופה. ההצהרה טענה שמגמות נוכחיות של פיתוח "עלולות לשנות את עולם החי עד כדי כך שהוא לא יהיה מסוגל לקיים את החיים בדרך שאנו מכירים. שינויים יסודיים הם הכרחיים אם אנו רוצים להימנע מן ההתנגשות שאליהן מובילה דרכנו הנוכחית."
אידיאולוגיה זו, שבאה לידי ביטוי גם בספרים כמו "גבולות לצמיחה", ובהקמת ענף הכלכלה האקולוגית, שואבת את השראתה מתוך תובנות מעולם האקולוגיה והפיזיקה. היא מנסה לנתח את החברה האנושית באופן הוליסטי ומערכתי כמעוגנת בתוך העולם הטבעי, ושואפת להגיע לחברה בת קיימא - חברה המסוגלת להתקיים במשך דורות רבים. דבר זה עומד פעמים רבות בהתנגשות עם אידיאולוגיות נגדיות. הן אידיאולוגיות התומכות בגידול אוכלוסין ללא גבול על רקע מסורות דתיות או לאומניות, והן עם האידיאולוגיה הקפיטליסטית-מודרנית המצמצמת את הטבע לכדי "משאבי טבע" פאסיביים שיש לנהל אותם בחוכמה על מנת להביא למקסימום את הצמיחה הכלכלית שהיא טובה, הכרחית ואפשרית; רואה באדם צרכן בלתי נלאה, עצמאי שאינו תלוי באחרים (בניגוד לרעיון של מארג יחסים אקולוגי), ושליט כל-יכול של הטבע המוגבל רק על ידי יכולת ההמצאה שלו.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סביבתנות |
