סיכה (הרלדיקה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיכות הרלדיות נפוצו בימי הביניים בעיקר באנגליה. לרוב היו עשויות מתכת פשוטה. הסיכות שימשו להפגנת נאמנות לאדון מסוים ובדרך כלל שולב בהן יסוד כלשהו משלט האצולה של האדון. הן נלבשו על בגדי החסידים לקרב או לכל אירוע בו נדרשו להפגין את נאמנותם.
אחרי ימי הביניים צומצם עד מאוד השימוש בסיכות עד אשר הוחזר על-ידי המכללה לשלטי אצולה בלונדון בשנת 1906. מאז ניתנות סיכות בטקסי הענקה רבים כתוספת לשלט האצולה (האציל המקבל בוחר אם ברצונו בסיכה, וגם משלם עבורה בהתאם). במעמד ההענקה, באופן טיפוסי, מתנוססת הסיכה המאויירת על דגל ונזכרת גם ב"הכרזת המענק" (מכתב רשמי הניתן כאסמכתא) בנוסף לשלט האצולה.