סמכות מקומית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמכות מקומית היא סוגיה בסדר הדין האזרחי, ואחת מהטענות המקדימות, אשר יש להעלות אותן בהזדמנות הראשונה. קביעת הסמכות המקומית עונה על השאלה: באיזה מחוז יתנהל הדיון? חשוב לציין כי לכל בתי המשפט של אותו המחוז, יש סמכות מקומית מקבילה לאותו תיק.
קיים בלבול בין הסמכות המקומית לבין סמכות עניינית. כאשר בית משפט עורך את המשפט בלא סמכות מקומית, אין לכך כל השפעה על התקפות של פסק הדין שלו, או על עצם ניהול המשפט. אם הדיון נערך בבית משפט השלום בבאר-שבע, למשל, במקום בבית משפט השלום בהרצליה, והסמכות העניינית היא אכן של בית משפט שלום, הרי שאין זה משנה היכן ניתן פסק הדין והיכן נערך הדיון, כל עוד הצדדים לא העלו את הסוגיה בהזדמנות הראשונה.
בית המשפט, בניגוד למצב בסמכות עניינית, אינו חייב לבדוק האם הוא שופט בסמכות מקומית. פרקטיקה: שופטים גם הם בני אדם, ויש להם עומס בלתי ייאמן של עבודה. עקב כך, לא נדיר לקבל 'רמזים' משופטים, בנוגע לחוסר הסמכות המקומית, כדי להוריד מעליהם את עומס העבודה.
אם ישנה הוראה בחוק, אשר מסמיכה בית משפט מקומי ספציפי לצורך עניינים מסוימים, הרי שלא תהיה משמעות לדברים האמורים בתקסד"א לעניין הסמכות המקומית. למשל, קיימים כללים נפרדים לעייני משפחה, ירושה ופירוק חברות.
תוכן עניינים |
[עריכה] הסכמת הצדדים
בנושא הסמכות המקומית, יש משמעות רבה להסכמת הצדדים טרם המשפט. הנושא קבוע בתקנה 5 לתקסד"א (תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984):
"היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4."
כאמור, יש לזכור כי הסכמת הצדדים תיבחן רק באם אין הוראה בחוק, אשר נותנת את הסמכות לבית משפט ספציפי.
בדרך כלל, אם ישנה הסכמה מוקדמת, היא באה לידי ביטוי בתור סעיף בחוזה. ישנם 2 סוגים של סעיפי הסכמי שיפוט:
[עריכה] הסכם שיפוט כללי / מקביל / תניית שיפוט מקבילה
דוגמה להסכם שיפוט מסוג זה, הוא סעיף האומר כי:
- "הצדדים מסכימים כי במקרה של סכסוך, לבתי המשפט במחוז דרום תהיה סמכות שיפוט"
הפרשנות של בתי המשפט לסעיף מסוג זה, היא כי מותר לכל אחד מהצדדים, אך לא חובה עליו, לפנות אל בתי המשפט של מחוז דרום, גם אם הסוגיה הרלבנטית אינה אמורה להתברר שם על פי כללי הסמכות המקומית.
[עריכה] הסכם שיפוט ייחודי / תניית שיפוט ייחודית
הסכם שיפוט ייחודי יאמר דבר אחר. למשל:
- "הצדדים מסכימים כי לבתי המשפט של מחוז ירושלים תהיה הסמכות הבלעדית, לדון בכל סכסוך אשר יתגלע בין הצדדים"
במקרה זה, לא משנה לאיזה בית משפט תהיה הסמכות המקומית, הרי שהשיפוט יהיה בסמכותם של בתי המשפט במחוז ירושלים.
[עריכה] תובענה במקרקעין
מדובר בתקנה 4 לתקסד"א, והכוונה היא לתובענה שכולה במקרקעין.
תניית שיפוט ייחודית גוברת על קביעה זו, ובמידה ותניית השיפוט היא מקבילה, ניתן להגיש את התובענה גם במחוז השיפוט הקבוע בתניית השיפוט.
[עריכה] מחוזות השיפוט
לבתי משפט שלום באותו מחוז, יש סמכות מקומית מקבילה. כך, אם יש סמכות מקומית לבית משפט השלום בטבריה, ניתן להגיש את התביעה גם בבית משפט השלום בצפת.
חשוב לציין: בית המשפט המחוזי בתל אביב, הוא בית המשפט המחוזי גם של מחוז תל אביב וגם של מחוז מרכז.
[עריכה] מחוז תל אביב
בית המשפט המחוזי בתל אביב
בית משפט השלום תל אביב
בית משפט השלום הרצליה
[עריכה] מחוז מרכז
בית המשפט המחוזי בתל אביב
בית משפט השלום ראשון-לציון
בית משפט השלום חולון ובת-ים
בית משפט השלום רחובות
בית משפט השלום רמלה
בית משפט השלום כפר-סבא
בית משפט השלום נתניה
בית משפט השלום פתח-תקוה
[עריכה] מחוז ירושלים
"מחוז ברירת המחדל", במקרים בהם ישנה תובענה אשר אין לה מקום שיפוט מתאים לפי תקסד"א או כל דין אחר. זאת, על פי תקנה 6 לתקסד"א.
בית המשפט המחוזי בירושלים
בית משפט השלום ירושלים
בית משפט השלום בית-שמש
[עריכה] מחוז דרום
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע
בית משפט השלום באר-שבע
בית משפט השלום אשקלון
בית משפט השלום אשדוד
בית משפט השלום אילת
בית משפט השלום דימונה
בית משפט השלום קריית-גת
[עריכה] מחוז חיפה
בית המשפט המחוזי בחיפה
בית משפט השלום חיפה
בית משפט השלום קריות
בית משפט השלום עכו
בית משפט השלום חדרה
[עריכה] מחוז צפון
בית המשפט המחוזי בנצרת
בית משפט השלום בנצרת
בית משפט השלום בטבריה
בית משפט השלום בבית-שאן
בית משפט השלום בעפולה
בית משפט השלום בקרית-שמונה
בית משפט השלום בקצרין
בית משפט השלום בצפת
בית משפט השלום במסעדה
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
