ספייק לי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספייק לי (נולד ב-20 במרץ 1957) במאי קולנוע אפרו-אמריקני.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] צעירותו ולימודיו
שלטון ג'קסון לי (או ספייק לי) נולד ב-20 במרץ ,1957 באטלנטה, ג'ורג'יה שבארצות הברית לנגן ג'אז ומורה. כשלי היה קטן הם עברו לברוקלין, ואימו כינתה אותו "ספייק" כיוון שהיה קשוח יחסית לגודל גופו קטן הממדים. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון בברוקלין, הוא התחיל ללמוד בקולג', שם עשה את סרט הסטודנטים הראשון שלו "המפלט האחרון בברוקלין". את שיעורי הקולנוע הוא לקח באוניברסיטה, שם גם סיים עם תואר B.A. בתקשורת המונים. לאחר מכן הוא נרשם לאוניברסיטת ניו יורק, שם סיים בהצטיינות לאחר שיצר מספר סרטים. סרט התזה שלו, שגם הופק לטלוויזיה ולקולנוע, נקרא "המספרה של ג'ו המופרע: אנחנו מורידים ראשים" והיה להצלחה אדירה בקרב סרטי הסטודנטים, ואף זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפרסי האקדמיה לסטודנטים.
[עריכה] סרטיו הראשונים
אחרי "המספרה של ג'ו המופרע", לי קיבל תקציב של 160,000 דולר להפקת סרט הקולנוע הראשון שלו. עם התקציב הזעום סיים לי את סרטו "לא יכולה בלי זה" בשבועיים בלבד, וגרף בקופות בארצות הברית 7 מליון דולר, סכום גדול לסרט באותם ימים, ובמיוחד לסרט עם תקציב כה מצומצם. עד לסרטו הבא, "School daze", אסף לי קטעי וידאו מחיי היומיום בניו יורק, תוך התמקדות בשכונות הארלם וברוקלין, תוך שילוב מוזיקת ג'אז ייחודית. הסרט התמקד בזכרונות של ספייק לי מבית ספרו.
את התהילה האמיתית קיבל לי בסרטו הרביעי שהופק לקולנוע: "עשה את הדבר הנכון". בסרט, שעוסק בנקודות רגישות ברחובות ניו יורק, לי הציג לראשונה את יכולות הבימוי והכתיבה המופלאות שלו לעולם הרחב. הסרט היה מועמד לשני פרסי אוסקר על הכתיבה (ספייק לי) ועל שחקן המשנה (דני איילו). כמו כן הסרט היה מועמד לפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל קאן וקיבל 4 מועמדויות: על הבימוי ועל הכתיבה (ספייק לי), על שחקן המשנה (דני איילו) ועל סרט הדרמה הטוב ביותר.
בסרטו השישי על חייו, בשורתו ופועלו של המנהיג השחור מלקולם מלקולם איקס הוא יצר ז'אנר ביוגרפי קולנועי חדש. זמן הסרט היה שווה לזמן הסרט של אוליבר סטון JFK, שלוש שעות ועשרים דקות. בתפקיד הראשי כיכב דנזל וושינגטון.
[עריכה] ביקורת חברתית ופוליטית
הביקורות החברתיות והפוליטיות הנוקבות בסרטיו, מופיעות כמעט בכל סרטיו. לי ידוע בביקורת החברתית והפוליטית שהוא מעביר על כלל המהגרים לארצות הברית, בין אם הם שחורים, איטלקים, פורטוריקנים או אירים ועל הלאומיות הלבנה. ספייק לי בוחן את החברה האמריקאית דרך שאלות של זיהוי גזעי, גזענות, שאלות מעמדיות ועוד. הביקורת הפוליטית בסרטיו באה כחלק מהעלילה, ונראית כמובן מאליו, אך לעתים הוא חושף אותה כשמתבטא בכלי התקשורת בארצות הברית, בעיקר כנגד הממשל, ולעתים "נותן לצופים" להבין את המסר בעצמם.
לי בחר לתקוף את המתח הגזעי, מעמדי, חברתי הן מתוך נקודת המבט של האפריקאים האמריקאים והן דרך נקודת המבט של האירים ועוד. למשל, בסרטו "השעה ה-25" אודות סוחר סמים אירי שעומד להישלח לכלא ל-7 שנים ומבלה את הלילה האחרון שלו בחופשי בחברת שני חברים ותיקים שלו ואהובתו. הסרט מעביר ביקורת על האדם וטבעו לרדוף בצע, על מושג החברות, על אמון ובגידה, על החוקים האמריקניים ועל משטרת ארצות הברית.
[עריכה] סרטו הבא
בשנת 2007 יביים ספייק לי סרט ביוגרפי על זמר הנשמה הענק ג'יימס בראון. הסרט יצא באולפני חברת פראמאונט ובהפקתו של בריאן גרייזר ("נפלאות התבונה" ו"צופן דה וינצ'י) שהפיק עבור ספייק לי את הסרט "האיש שבפנים".
[עריכה] מסרטיו המוכרים
- "האיש שבפנים" (2006)
- "השעה ה-25" (2002)
- "מלכי הקומדיה האמיתיים" (2000)
- "נערה מספר 6" (1996)
- "מלקולם איקס" (1992)
- "קדחת הג'ונגל" (1991)
- "עשה את הדבר הנכון" (1989)
- "היא חייבת את זה" (1986)