ספר טלפונים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספר טלפונים הוא ספר בו רשומים מספרי הטלפון של בעלי טלפונים באזור מסוים, יחד עם שם המנוי וכתובתו. רשימת המנויים ממוינת בסדר אלפביתי, לפי שם המשפחה והשם הפרטי (או שם העסק) של המנוי. ישנם מנויים שמספרם ומידע עליהם הוא חסוי, ולכן אינם נמצאים בספר טלפונים כגון מספרים של ידוענים שאינם רוצים שיתקשרו אליהם. בבריטניה, למשל, מוערך ש-48 אחוזים מהציבור אינם רשומים בספר הטלפונים.
ספר הטלפונים הראשון התפרסם כעמוד בודד ב-21 בפברואר 1878 בניו הייבן, קונטיקט (ארצות הברית); בספר היו 50 מספרים. בספרי הטלפונים הראשונים לא היו מספרים, רק שמות וכתובות; כדי לצלצל לטלפון אחר היה צורך להתקשר למרכזייה ולומר את השם והכתובת הרצויים.
סוגיה מרכזית בהפקתו של ספר הטלפונים היא סוגיית עדכניותו. רשת הטלפונים עוברת שינויים מתמידים: מנויים מצטרפים, מנויים פורשים, מנויים משנים כתובת (שינוי שבטלפון קווי גורם פעמים רבות לשינוי מספר הטלפון), והרשת עצמה עוברת שינויים מערכתיים הכרוכים בהחלפה נרחבת של מספרי טלפון. כתוצאה מכך, גם כאשר תהליך ההוצאה לאור קצר ביותר, ספר הטלפונים מיושן, במידה זו או אחרת, כבר עם צאתו לאור. ככל שהוא ממשיך להתיישן, תועלתו למשתמשים בו הולכת ופוחתת. הגידול המתמיד במספר המנויים הביא לבעיה נוספת: הצורך להחזיק ספרי טלפון רבים כדי לקבל מידע על כל המנויים במדינה מסוימת. הבעיה גדולה במיוחד בטלפונים ציבוריים, שם קשה להחזיק ספרי טלפון, עקב חוסר מקום ועקב השחתת הספרים. להתמודדות עם בעיות אלה ניתנו פתרונות אחדים, המנצלים את רשת הטלפונים עצמה למתן מידע על מספרי הטלפון בה:
- בנוסף לחיפוש עצמאי בספר הטלפונים, ניתן לפנות טלפונית למוקד סיוע של חברת הטלפונים, ולקבל ממנה את מספר הטלפון של מנוי מבוקש.
- חברת הטלפונים הצרפתית יזמה בשנת 1982 את מיזם מיניטל - מערכת וידאוטקס שפעלה באמצעות רשת הטלפון ואפשרה למנוי לקבל מידע על מספרי טלפון. היה זה מיזם חדשני, שמימש עקרונות שזכו לאחר מכן לתפוצה רחבה ברשת האינטרנט.
- עם התפתחות האינטרנט ניתנת אפשרות לחפש מספרי טלפון באמצעות אתר אינטרנט מתאים.
- בשווייץ מלווים טלפונים ציבוריים במסופים אלקטרוניים המאפשרים קבלת מידע מספר הטלפונים.
[עריכה] ספר הטלפונים בישראל
בשנותיה הראשונות של המדינה פעל שירות הטלפונים במסגרת משרד הדואר, והיה מאוד בלתי יעיל. חוסר יעילות זה התבטא גם בקושי יוצא דופן להוציא לאור את ספר הטלפונים בתדירות סבירה, כך שספר הטלפונים היה רחוק מלהיות מעודכן. לפתרון בעיה זו הועברה הפקתו של ספר הטלפונים לחברת דפי זהב בע"מ, וזו הצליחה להפיקו בתדירות נאותה.
כל מנוי מקבל חינם את ספר הטלפונים של אזור מגוריו, ובאפשרותו לקבל חינם גם ספרי טלפונים של אזורים אחרים, בסניפי "בזק" ובסניפי "דפי זהב". במדריך הטלפון מצוין כי "חברת בזק מוכרת כשירות לציבור סרטים מגנטיים ודיסקטים המכילים את רשימת לקוחות הטלפון. המידע נמכר רק לשימוש מוגדר לפי כללים הנקבעים על ידי החברה".
מוקד המידע הטלפוני של חברת "בזק" פועל בכל שעות היממה, ומספר הטלפון שלו הוא 144.
במהלך השנים הועברו שירותי הטלפון ממשרד הדואר לחברה ממשלתית בשם בזק, ועם התפתחות האינטרנט פתחה זו אתר אינטרנט המאפשר חיפוש מנויים בספר הטלפונים. במהלך תפעול האתר התקשתה בזק בעדכונו, והיא התנצלה על כך במשך שנים אחדות. ב-8 בפברואר 2007 הציגה בזק את האתר המשודרג [1].
חברות הטלפון הסלולרי אינן מפרסמות ספר טלפונים. חלקן מאפשרות איתור מנויים באמצעות אתרי האינטרנט שלהן (ראו בקישורים החיצוניים) וכל אחת מהן מפעילה מוקד מידע טלפוני למידע על אודות מנוייה. מספרי הטלפון של מוקדים אלה הם:
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- איתור מספרי חברת אורנג'
- איתור מספרי חברת פלאפון
- אתר 144 של בזק
- ערן טל, מה הסיבה האמיתית לאי עדכון אתר 144 של בזק?, באתר Ynet
- אמיר טייג ועידו קינן, שוב נדחה עדכון אתר 144, באתר NRG
- שלומי דונר, "רפורמה בשירותי המודיעין הטלפוניים: יוקם 144 משותף", באתר Ynet
- אהוד קינן, סוף סוף: אתר 144 עם מספרי הטלפון של כל חברות התקשורת, באתר Ynet
