עדי גורדון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עדי גורדון (נולד ב-4 במרץ 1966) מגדולי שחקני הכדורסל בישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] שנותיו הראשונות
נולד בבנימינה לאמא ברוריה ואבא יוסי, קצת לאחר מכן נפתחו הליכי גירושין בין ההורים ואימו ברוריה נשארה לבדה עם עדי כשהוריה עוזרים לה עם גידול הילד. כילד שיחק טניס, טניס שולחן וכדורגל ואף זכה בגביע ואליפות המדינה עם קבוצת הילדים של הפועל חדרה. כשרונו בתחומי הספורט השונים הביא אותו לנקודה בה היה צריך לבחור בין תחום הכדורגל לתחום הכדורסל. עדי בחר בכדורסל על אף גובהו ה"לא מרשים", 1.80 בסך הכל.
את דרכו ככדורסלן התחיל במכבי חדרה, שם תיפקד בעמדת הרכז. בגיל 18 עבר, לראשונה בחייו, לשחק בליגה הלאומית היא הליגה הראשונה. הקבוצה אליה הצטרף הייתה מכבי חיפה אותה אימן באותו הזמן פיני גרשון. במחזור הראשון של אותה עונה זימנה ההגרלה למכבי חיפה משחק נגד מכבי תל אביב, האלופה הנצחית, באולם רוממה בחיפה. עדי, גדול שחקני הקלאץ' של ישראל, במשחקו הראשון אי פעם בליגה הלאומית, קלע סל נצחון בשנייה האחרונה של המשחק. כבר מעונה זו ניכר היה שגורדון מצטיין בדקות ההכרעה, תכונה שבלטה לאורך כל הקריירה שלו, הרצופה משחקים אותם הכריע גורדון בדקות הסיום.
אחרי 5 שנים במכבי חיפה, עבר גורדון להפועל חיפה שהתפרקה זמן קצר לאחר מכן. עדי נדד להפועל גליל עליון לשנה אחת ואז עבר להפועל ירושלים, שם זכה לפריצתו הגדולה, ולמעמד של אחד מגדולי השחקנים בארץ.
[עריכה] בירושלים ובחולון
בעונותיו בירושלים הציג גורדון יכולת מעולה ומעוררת השראה, ובעיקר התפרסם בשל יכולת ניהול המשחק וקבלת ההחלטות שלו. גורדון הוביל את ירושלים להישגים ולמעמד של אחת הקבוצות הטובות בליגה. בין היתר הנחילה הקבוצה תבוסות צורבות ליריבה המושבעת והאלופה הנצחית מכבי תל אביב.
בעונת 94/95 עקב בעיות כספיות בירושלים עזב גורדון את הקבוצה, יחד עם סמל אחר של הקבוצה, דורון שפע, להפועל חולון שאומצה על ידי איש העסקים נחום מנבר. הציפיות היו גבוהות וכך גם התוצאות: חולון הגיעה למקום שני בליגה הסדירה, ולגמר גביע המדינה בו הפסידה לבני הרצליה.
עונה לאחר מכן, יחד עם הספונסר מנבר, חזר גורדון להפועל ירושלים, לשמחתם של אוהדיה הרבים שראו בו את סמלה הבלתי מעורער של הקבוצה.
בעונה זו, הוביל עדי את ירושלים לתואר הראשון שלה אי פעם - גביע המדינה לעונת 95/96, באחד הגמרים הגדולים והזכורים ביותר בכדורסל הישראלי. את סל הנצחון המכריע קלע גורדון בשנייה האחרונה, מעל טום צ'יימברס - הרכש היקר והכושל של מכבי באותה שנה.
בעונה הבאה, בניגוד לכל הציפיות ומול קבוצה חזקה מאוד של מכבי, שחזרה ירושלים את הישגה, וזכתה שוב בגביע המדינה לאחר משחק גדול נוסף של גורדון. באותה עונה גם הגיעה הקבוצה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע, לאחר שבמשחק נגד פנרבחצ'ה, החטיא גורדון במכוון זריקת עונשין בשניות הסיום.
[עריכה] בנבחרת ישראל
לקראת אליפות אירופה לאומות בשנת 1995 זומן גורדון לנבחרת ישראל, בה הגיעה הנבחרת למקומות 9-12. בנבחרת לא היווה גורדון גורם מרכזי כפי שהיה בירושלים. אחת הסיבות לכך היא שבתקופה זו היה בנבחרת דור הגארדים הכי מוכשר של ישראל אי פעם. בנוסף לגורדון עצמו, שיחקו אז דורון שפר, עודד קטש, גיא גודס, פפי תורג'מן, ומאיר טפירו.
בנוסף לכך, היו לגורדון עימותים רבים עם מאמן הנבחרת דאז צביקה שרף שבשיאם אף עזב את הנבחרת והושעה בשל כך מכמה משחקי ליגה.
מתוך 118 המשחקים ששיחק גורדון בנבחרת, הזכור מכולם הוא אולי המשחק באליפות אירופה נגד נבחרת יוון (עם ניקי גאליס) בשנת 1993, בו קלע גורדון 35 נקודות.
[עריכה] הפרישה
עונתו האחרונה של גורדון בירושלים (97/98) לא הייתה עונה שזכורה לטוב - גורדון לא היטיב לשחק. בתום העונה הודיע על פרישתו מכדורסל, למגינת ליבם של אוהדי הקבוצה.
לאחר הפרישה התרכז גורדון בפעילות רוחנית, תוך שהוא מבודד עצמו מן התקשורת ואף מקהל האוהדים הישן שלו ומופיע רק באירועים בעלי הקשרים חברתיים.
[עריכה] יחסיו עם קהל האוהדים
אחד הדברים הבולטים בביוגרפיה של גורדון הוא יחסיו המיוחדים עם קהל האוהדים הירושלמי. בין היתר מימן גורדון מכספו הפרטי את הטסתה של קבוצת ילדים למשחק הקבוצה באילת. בתקופה השנייה שלו בירושלים חילק גורדון בחינם אלפי חולצות לאוהדים עליהם מוטבעת הסיסמה משירו של אריק איינשטיין "יש בנו אהבה והיא תנצח" - ביטוי שמבטא את פילוסופיית המשחק שלו, ואומץ כסמל על ידי אוהדי הקבוצה .
מערכת היחסים המיוחדת לא נעצרה אצל האוהדים. גורדון, שכבר הפך לסמל של הפועל ירושלים, הוביל את הקבוצה למעורבות עמוקה יותר בענייני הקהילה. הוא הביא לקבוצה את התפישה האומרת כי "ירושלים היא לא קבוצה שיש לה קהל, אלא קהל שיש לו קבוצה". תפיסה זו הוא יישם על ידי הקמת בית ספר לכדורסל בקהילה, אירועי צדקה ופעילויות חברתיות אחרות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: עדי גורדון |
