עוסק פטור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עוסק פטור - עוסק פטור מוגדר כעוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 65,721 ש"ח לשנה (סכום זה נכון ל-1/2007 ומתעדכן עלפי עליית מדד המחירים לצרכן). הגדרתו של מושג זה בחוק מס ערך מוסף (מע"מ), נועדה להקל על אנשים לפעול כעצמאים תוך הגמשת חלק מהביורוקרטיה הכרוכה בכך וצמצום מספר העוסקים המורשים הרשומים במע"מ. בתיקון 23 לחוק מס ערך מוסף (1/7/2002), בוטלה הגדרתו של עוסק זעיר ו"עוסק זעיר פטור" וכיום הגדרת "עוסק פטור" מחליפה את הגדרת "עוסק זעיר פטור" שהייתה נהוגה בעבר.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפייני העוסק הפטור
עסקאותיו של עוסק פטור פטורות ממע"מ (למעט עסקאות מקרקעין). משמעות הפטור ממע"מ היא שהעוסק הפטור אינו חייב בתשלום מע"מ על עסקאותיו ואין הוא מחייב את לקוחותיו במע"מ, מנגד הוא אינו רשאי לקזז ולדרוש את מס התשומות ששולם על ידו. העוסק הפטור הינו מעמד לעניין מע"מ בלבד. התנהלותו של העוסק הפטור מול רשויות המס האחרות, אינו שונה מכל עסק או פעילות אחרת, אולם מאחר וחלק מהחובות של ניהול ספרים ודיווחים לרשויות נגזרות מהיקף הפעילות של העסק, העוסק הפטור שמהגדרתו פועל בהיקפים קטנים, יהיה חייב בדיווחים וניהול ספרים המאופיינים לעסקים קטנים. העוסק הפטור מדווח אחת לשנה על מחזור עסקאותיו לרשויות מע"מ. כאשר מחזור-העסקאות של העוסק הפטור עולה על סכום התקרה הקבוע, יהפוך לעוסק מורשה החייב בדיווח חודשי, או ישלם מע"מ על סכום העסקאות שמעל התקרה, אם המחזור החורג הינו חד פעמי. העוסק הפטור אינו גובה מע"מ מלקוחותיו ולכן אין הוא רשאי להוציא חשבוניות מס בגין עסקאותיו, ויכול להוציא חשבוניות ו/או קבלות בלבד.
עוסק פטור מתאים בעיקר לשכיר שרוצה לעסוק בעבודה צדדית כעצמאי. לסטודנטים שנותנים שיעורים פרטיים וכו.
[עריכה] חריגים
יחד עם האמור לעיל, יש לדעת, כי קיימים בעלי עיסוקים ומקצועות, החייבים להירשם כעוסקים מורשים, וזאת ללא כל קשר לגובה מחזור-העסקאות השנתי שלהם. בעלי עיסוקים כאמור הם:
- בעלי מקצוע חופשי כ: אדריכלים, טכנאים, פסיכולוגים, עורכי דין, רואי חשבון, טוענים רבניים, מנהלי חשבונות וכו'.
- רופאים, לרבות פסיכולוגים, רופאי שיניים, וטרינרים ופיזיוטרפיסטים.
- בעלי בית ספר לנהיגה.
- סוחרי מקרקעין או מתווכים.
- סוחרי רכב.
- חברה בע"מ.
[עריכה] ניהול ספרים
[עריכה] רישום
בטרם תחילת הפעילות יש להרשם כעוסק פטור ברשויות המס. תהליך הרישום כולל את הצעדים הבאים:
- פתיחת תיק עוסק פטור במע"מ וקבלת מספר עוסק פטור שהוא מספר תעודת הזהות.
- פתיחת תיק עצמאי במס הכנסה.
- פתיחת תיק ניכויים במס הכנסה במידה ויש כוונה להעסיק עובדים.
- פתיחת תיק בביטוח הלאומי.
הרישום הינו חד פעמי וזהה במהותו לרישום של תחילת פעילות כעצמאי או חברה. ההבדל היחיד בתהליך רישומו של עוסק פטור, הוא הגדרת הרישום במע"מ כ"עוסק פטור" ולא כעוסק מורשה.
נוסף על הליך הרישום ובמעמדו, רצוי גם להצטייד באישורים הבאים:
- אישור ניכוי מס במקור ממס הכנסה הקובע את האחוז של ניכוי מס במקור התקף לעוסק הפטור (אפשרי גם 0%). גופים ציבוריים, עמותות ועסקים גדולים מחויבים לנכות מס במקור מכל תשלום אשר משולם לספקים. ללא אישור זה, גופים אילו מנכים באופן אוטומטי 30% מסכום התשלום כניכוי מס.
- אישור על ניהול ספרים. ללא אישור זה גופים גדולים ומוסדות נוטים שלא להתקשר עם העוסק הפטור.
[עריכה] ניהול ספרים שוטף
על פעילותו השוטפת הוא מחוייב לנהל ספרי הנח"ש ולדווח לרשויות בדרכים הבאות:
- על העוסק הפטור להוציא חשבוניות או קבלות ולשם כך עליו להצטייד בפנקס חשבוניות או קבלות אותם יכול להדפיס בבית דפוס, או לרכוש בחנות כלי כתיבה.
- ניהול ספר תשלומים תקבולים במהלך השנה ורישום ההכנסות וההוצאות במהלך הפעילות השוטף. (הכנסות חודשיות למול הוצאות, יש לרשום את מספר הקבלה, וניתן לרכוש בחנויות לכלי כתיבה)
- חובת דיווח ותשלום מקדמה דו-חודשית למס הכנסה של אחוז מסוים מההכנסות בחודשיים שעברו (גם אם לא היו הכנסות באותן חודשיים, יש לדווח על הכנסה אפס). יש למלא את פנקס המקדמות (אותו מקבלים בתחילת השנה ממס הכנסה) אחת לחודשיים עלפי ההכנסות. להפחית את הניכויים שהיו באותם החודשים ולשלם לפי האחוז שנקבע על ידי מס הכנסה, עד ל־15 בחודש.
- חובת דיווח ותשלום לביטוח הלאומי באמצעות מקדמה דו-חודשית קבועה, שנקבעת בשיערוך בזמן פתיחת התיק. (בביטוח הלאומי קיימות שתי מדרגות מס בלבד).
יש לציין כי הגדרת "עצמאי" במוסד לביטוח לאומי אינה חופפת להגדרת "עוסק פטור" במע"מ וישנם מצבים בהם עוסקים פטורים אינם נחשבים כעצמאים מבחינת המוסד לביטוח לאומי ואינם חייבים בדיווח דו חודשי על הכנסתם לביטוח הלאומי.
תשלומים לרשויות המס מתקבלים בסניפי הבנקים, סניפי הדואר ובאינטרנט. ניהול הספרים (ספר תקבולים ותשלומים וחשבויות/קבלות) ניתן לערוך באופן ידני או בתכנות ממוחשבות ייעודיות.
[עריכה] דיווחים שנתיים
בסוף כל שנת מס, על העוסק הפטור לדווח את הדיווחים הבאים:
- דיווח חד פעמי למע"מ על גובה מחזור העסקאות השנתי. יש למלא את גובה ההכנסה השנתי באישור שנשלח בדואר על ידי מע"מ. במידה וגובה העיסקאות חורג מהתקרה, העוסק יהפוך להיות בשנה שלאחר מכן לעוסק מורשה עם כל המשתמע מכך, או ישלם מע"מ על סכום העסקאות שמעל התקרה אם המחזור החורג הינו חד פעמי. את הדיווח למע"מ יש לבצע עד לסוף ינואר.
- מילוי דוח שנתי של הכנסות והוצאות למס הכנסה. יש למלא את הטופס המיוחד לדיווח עם כל הנספחים הנדרשים. במידה והעוסק הפטור מועסק גם כשכיר, יש לכלול את האישורים על תשלומי השכר (טופסי 106). אם לעוסק הפטור יש בן או בת זוג, יש לכלול גם את הכנסות בן הזוג בדיווח למס הכנסה. דיווח זה יש לדווח עד סוף אפריל.
פעם בחמש שנים יש לדווח על כל הרכוש שנצבר, על פי דרישת מס הכנסה. (הצהרת הון).
[עריכה] התנהלות כללית
מעבר לניהול ספרי החשבונות, העוסק הפטור חייב בשמירתם של המסמכים הנוגעים לפעילות העסק, קבלות, הוצאות, אישורי ניכוי מס, טופסי 106 במידה והעוסק הפטור עובד גם כשכיר, אישורי תרומות, אישורים על הפקדות לקופות גמל וקרנות השתלמות. העוסק הפטור (ככל בעל עסק הרשום כעצמאי במס הכנסה), מחוייב בשמירת ספרי הנח"ש והמסמכים הנוגעים לפעילות העסק לתקופה של שבע שנים. מומלץ שלא לאחר בהגשת הדיווחים כדי שלא לשלם קנסות מיותרים.
עוסק פטור יכול לנהל את היבטי הדיווח הקשורים לרשויות המס בעצמו, לקבל ייעוץ והדרכה לגבי מילוי הדוח השנתי בלשכות של משרדי מס הכנסה ולהיעזר בחוברות ההדרכה המוצאות על ידי רשות המיסים מדי שנה.לעתים כדאי ורצוי להיוועץ ברואה חשבון או ביועץ מס במילוי הדיווח השנתי וההתנהלות הכללית. השימוש ביועץ מס כאיש מקצוע המתווך בין העוסק לבין שלטונות המס, יכול לייעל את ההתנהלות מול רשויות המס ומאפשר למצות את מלוא זכויות הנישום.
