עתליה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| עתליה | |
|---|---|
| למנין: | מלכת יהודה השביעית |
| תקופת מלכות: | 836 לפנה"ס-842 לפנה"ס |
| משך מלכות: | 7 שנים |
| קודמו: | אחזיה |
| המלך שאחריו: | יהואש |
| נביאי תקופתו: | אלישע |
עתליה מלכה על יהודה בשנים 842 עד 836 לפנה"ס
עתליה היא בתם של אחאב, מלך ישראל (כמשוער מאיזבל, אם כי הדבר אינו מצוין במפורש במקורות), ואשתו של יורם מלך יהודה. לאחר שהומת אחזיהו בנה על ידי יהוא, תפסה עתליה את השלטון והשמידה את כל זרע המלוכה כדי להבטיח את שלטונה. כמו איזבל, כך גם היא החדירה לירושלים את פולחן הבעל הצורי שרווח בבית אחאב ובנתה בירושלים בית בעל.
על עתליה מסופר במלכים ב יא פסוקים א-טז ובמקביל בדברי הימים ב כב פסוקים י – כג, טו.
המרד נגד עתליה מתואר ביתר פירוט: יהושבע, אשתו של יהוידע הכהן, שהייתה אחות המלך אחזיהו, החביאה את יואש בן אחזיהו מפני עתליה. בהגיע שנתו השביעית, נקשר קשר נגד עתליה ובראש הקשר עמד יהוידע הכהן. אל יהוידע הצטרפו שרי המאות והרצים, ולפי ספר מלכים גם ראשי בתי האבות. בהמלכתו של יהואש הופיע גם 'עם הארץ' שהיה שותף במעשה ההפיכה ובהשמדת הבעל. זו הפעם הראשונה שעם הארץ נזכר במקורות במפורש כגוף פעיל במדיניות ההמלכה ובמדיניות הדתית. ככל הנראה הכוונה להשתתפות רחבה של הציבור, במיוחד של נציגים מתושבי ארץ יהודה ולאו דווקא מאנשי ירושלים או מהחצר המלכותית. את עתליה המיתו במצוות יהוידע הכהן.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הגבירה עתליה - אלי אשד
| מלכי יהודה ושנת עלייתם לכס המלוכה (לפני הספירה) | |||||||||
| רחבעם | אבים | אסא | יהושפט | יהורם | אחזיהו | עתליה | יהואש | אמציה | עוזיהו |
| 928 | 911 | 908 | 867 | 846 | 843 | 842 | 836 | 798 | 769 |
| יותם | אחז | חזקיהו | מנשה | אמון | יאשיהו | יהואחז | יהויקים | יהויכין | צדקיהו |
| 758 | 733 | 727 | 698 | 641 | 639 | 609 | 608 | 597 | 596-586 |
