פואטיקה (אריסטו)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפואטיקה של אריסטו הוא ספר העוסק בצורות שירה, סיפור ודרמה שונות. עיקר עבודתו של אריסטו מקיף את תחום הטרגדיה, אותה הוא מגדיר:
"הטרגדיה הינה חיקוי עלילה נעלה ושלמה, בעלת שיעור (גודל) מסוים, שלשונה מתובלת ומיני התבלין שלה נחלקים בין חלקיה, שנפשותיה פועלות בדרך דרמטית, ולא בדרך של סיפור. חיקוי המבצע באמצעות מאורות המעוררים פחד, חמלה ואת הקתרזיס של רגשות אלה"
תוכן עניינים |
[עריכה] שלוש סוגות הדרמה
עבור אריסטו, לדרמה יש שלוש סוגות אותן ניתן להעלות על הבמה: קומדיה, טרגדיה ושירה אפית.
[עריכה] הקומדיה
הקומדיה היא דבר אשר אינו נורמלי ומוצג בצורה בימתית, מה שעשוי לגרום לצחוק. על פי אריסטו ישנה מין היררכיה בין הדמויות לבין זולתן או בין הדמויות לבין האלים.
עם זאת, אין מקורות ישירים לקומדיה על פי אריסטו, והשרידים הקרובים ביותר למקור הם רשימות של תלמידיו מתוך הרצאותיו.
[עריכה] הטרגדיה
אריסטו מרכז את עיקרי הטרגדיה ואת הייחודים שלה תוך דוגמאות לכך מהטרגדיה היוונית של אייסכילוס, סופוקלס ואוריפידס. אריסטו מתאר את התחבולות שבמאי יכול להשתמש בהן כדי ליצור רגש אצל הצופה (ביניהן האל מתוך המכונה ותחבולות נוספות שהשתמשו ביתרונות שיש בתיאטרון הפתוח, שאליהן התנגד אריסטו). כמו כן, אריסטו מתאר תהליכים שדמות עשויה לעבור במהלך המחזה, ומתאר את הסבל שעל הדמות הטראגית לעבור.
[עריכה] השירה האפית
השירה האפית היא כמו הטרגדיה, פרט לעובדות הבאות:
- את השירה האפית לא מקובל להציג כמחזה רגיל, אלא כמחזה שבו המקהלה לוקחת את החלק העיקרי.
- השירה האפית עשויה להיות מרכיב בתוך הטרגדיה.
- השירה האפית תמיד מכוונת אל האלים והיחס בין אדם לחברו אינו קיים.
