פיגור שכלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פיגור שכלי הוא מצב של עיכוב ועצירת ההתפתחות השכלית. פיגור מאופיין בהפחתה של מיומנויות החל משלב ההתפתחות הגורם לירידה באינטליגנציה ביחס לאוכלוסייה הכללית. המיומנויות הפגועות הן קוגניטיביות, מוטוריות, התבטאותיות וחברתיות. כמו כן מפגרים יכולים לסבול מהפרעות נפשיות מכל סוג.
אדם יאובחן כבעל פיגור שכלי אם יש לו מנת משכל הנמוכה ביותר משתי סטיות תקן מהממוצע - כלומר, אם יש לו מנת משכל הנמוכה מ-70. כל סטיית תקן נוספת מתחת ל-70 מעידה על פיגור קשה יותר: בין 55-70 הפיגור נחשב לפיגור קל, בין 40-55 פיגור בינוני, בין 25-40 פיגור קשה ומתחת ל-25 המצב יוגדר כפיגור עמוק.

[עריכה] גורמי הפיגור

הפיגור השכלי מתחלק לשני סוגים עיקריים:

פיגור קליני - פיגור שנגרם עקב מחלה תורשתית (כגון תסמונת דאון), פגיעה פיזית כלשהי לפני הלידה, במהלכה או אחריה, או כל גורם אחר השייך לפיזיולוגיה. בדרך כלל פיגור קליני הוא בדרגות: בינוני, קשה, עמוק. אין כמעט אפשרות לשנות את מצבו השכלי של בעל פיגור קליני, למעט שינויים מזעריים ובלתי משמעותיים.

אצל מפגרים בעלי פיגור קליני, קיימת שכיחות גבוהה של מגוון מחלות גופניות שונות ולכן תוחלת החיים שלהם היא בדרך כלל נמוכה בהרבה משאר בני האדם.

פיגור פסיכו-סוציאלי - פיגור שנגרם עקב השפעת הסביבה. מדובר על מצב בו ילד נולד עם יכולת להיות בעל רמה שכלית נורמלית, אך קיבל מהוריו ומסביבתו מיעוט גרויים אינטלקטואליים וכך נגרמה האטה משמעותית בהתפתחותו השכלית. פיגור פסיכו-סוציאלי הוא בדרך כלל פיגור קל, וקיימות הצלחות רבות בטיפול בפיגור זה ושיפור ממשי ביכולת השכלית, במיוחד אם הטיפול הוא יסודי ומתחיל בגיל מוקדם.

[עריכה] העברת הפיגור השכלי בתורשה

קיים ויכוח בין רבים מהחוקרים לגבי רמת ההשפעה התורשתית על רמה שכלית, ובכלל זה פיגור שכלי. קיימים מקרים רבים בהם נולד להורים מפגרים ילד בעל פיגור, ולא כל כך ברור האם הפיגור הוא כתוצאה מנתוני תורשה או מהסביבה בה גדל.
יש הטוענים כי עיקר קביעת הרמה השכלית היא על ידי נתונים תורשתיים, ויש הטוענים כי ההשפעה העיקרית היא של הסביבה.
מחקרים רבים שנעשו במהלך השנים, הציגו ראיות לשני הכיוונים. עם זאת, קיימת בעייתיות בפרשנות של תוצאות מחקרים לגבי התאמתם לגישה זו או אחרת.

[עריכה] חינוך מיוחד בישראל

בישראל, המשרד האחראי על תחום הפיגור השכלי הינו משרד הרווחה ותחתיו האגף לטיפול באדם המפגר. קיימות בישראל עשרות מעונות, הוסטלים ומערכי דיור לבעלי פיגור שכלי, הן ממשלתיים, הן ציבוריים והן פרטיים. בתחום ייצוג בעלי הפיגור השכלי ומשפחותיהם, אקים הינה העמותה הגדולה בישראל והיא אף פועלת בתחום קידום זכויותיהם, אך איננה מחזיקה מערכי דיור והוסטלים רבים.

מערכת החינוך המיוחד בישראל שואפת, במיוחד בעשרות השנים האחרונות, להשתדל לשלב חריגים בחברה ובמערכת החינוך הרגילה עד כמה שאפשר. תלמידים בעלי פיגור קל, משולבים לעתים קרובות בבתי ספר רגילים. חלקם לומדים בכיתה רגילה ומקבלים בחלק מהשעות עזרה ממורה לחינוך מיוחד בקבוצה קטנה או באופן יחידני, וחלקם לומדים את כל שעות הלימוד שלהם בכיתה מיוחדת.

החקיקה בישראל האריכה את תקופת החינוך חינם בעבור הסובלים מפיגור, ואלו זכאים לחינוך מיוחד עד גיל 21.

במקרים של פיגור בינוני ומטה, השילוב קשה בהרבה ואז בדרך כלל הפתרון הוא בית ספר או מוסד מיוחד.
במקרים של פיגור עמוק מדובר על ילדים ונערים עם רמה שכלית נמוכה במיוחד, ואז המסגרת עבורם חייבת להיות מסגרת סיעודית של ממש.

לרוב, מערכת החינוך המיוחד מתמקדת לא רק בלימוד חומר הלימודים הרגיל (בקצב ורמה המתאימים להם), אלא גם בלימוד מיומנויות חיים אותן הם יתקשו להשיג בעצמן, כגון שימוש בכסף, שימוש בתחבורה ציבורית, מיומנויות הקשורות לחיי משפחה, ועוד.