פירורא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירורא (פירוראס) היה אחיו של המלך הורדוס, טטרארכוס (נסיך) באישור הרומאים, שהסתבך בשורת קנוניות מורכבות בחצר המלוכה.
תוכן עניינים |
[עריכה] פירורא מתגלה כאח מסור
פירורא היה בנם של אנטיפטרוס האדומי וקיפרוס, כשיחד עם הורדוס, פצאל ויוסף, היו הם ארבעה אחים. משפרצה התמרדותו של מתתיהו אנטיגונוס השני החשמונאי בחסותם של הפרתים נגד הרומאים (37-40 לפנה"ס), שרת יוסף בצבאו של הורדוס, ובמהלך הקרבות נהרג. ראשו נערף מעליו בהוראת אנטיגונוס למרות שפירורא נכון היה לשלם 50 כיכר תמורת גווית החלל. במהלך אירועים אלה נבנתה מחדש מצודת אלכסנדריון (38 לפנה"ס), לאחר שנהרסה בידי גביניוס הרומי 19 שנה לפני כן. היה זה מבצע שנוהל על ידי פירורא בהוראת הורדוס. הלה בנה תחילה ביצורים ארעיים קודם שחוזקו בזמן הקרבות.
[עריכה] מעמדו של פירורא
פירורא עמד כמעט לאורך כל הדרך בצלו של הורדוס, ורישומו לא ניכר על דפי ההיסטוריה. הורדוס מינה אותו לטטרארכוס (נסיך-שליט) בעבר הירדן ודאג שהמינוי יקבל אישור קיסרי רשמי. מדי שנה הפיק השטח תנובה רווחית בגובה של 100 כיכר. בנוסף הורדוס השיא לו את אחות אשתו, ומשזו נפטרה יעד לו לאשה את בתו הבכורה כשהוא מצרף כנדוניה סכום נכבד של 300 כיכר.
ב-31 לפנה"ס, ערב צאתו לרודוס להיפגש עם אוגוסטוס, המנצח הקיסרי כדי להביע בפניו נאמנות ולבקש אישור למעמדו המלכותי, הפקיד הורדוס את סמכויותיו בידי אחיו פירורא. הוא כלא את אמו קיפרוס ואחותו ואת כל הקרובים במצדה, והנחה את אחיו לתפוס את השלטון אם ישמע שאונתה לו להורדוס רעה.
[עריכה] קנוניות בחצר המלוכה
שלומית, אחותו של הורדוס, ופירורא אחיה, בקשו לערער עד כמה שאפשר את מעמדם של בני מרים החשמונאית, אשת הורדוס. פירורא סכסך בין אלכסנדר לבין אביו הורדוס בטענה כי הורדוס חושק בגלפירה, אשת אלכסנדר, וכי אינו יכול לכבוש את יצרו כלפיה. הורדוס נזף בפירורא, וזה גלגל את האשמה על אחותו שלומית, והיא – עליו. בתגובה גרש הורדוס את שניהם מעל פניו.
בנסיבות אחרות זמם אלכסנדר להמית את הורדוס ביריית חץ בתאונת ציד מבויימת. משנחשפה מזימתו התוודה לפני הורדוס אביו וגלגל את יריעת האשמה גם על גבם של אנשי חצר רבים, ובכללם פירורא ושלומית. זאת בכדי להיפרע מיריביו-מתחריו ולהורידם יחד עימו אל הקבר. למאשימים הצטרף גם ארכלאוס מלך קפדוקיה, חותנו של אלכסנדר, בטענה כי רוקמי המזימה הטעו וסחפו לתוכם את אלכסנדר הצעיר והבלתי מנוסה והעלוהו על דרך הפשיעה.
בסופו של דבר שימשו הן פירורא והן שלומית בהרכב השיפוט שדן את אלכסנדר ואת אחיו אריסטובולס, וזאת בהנחיית הורדוס המלך.
אשתו של פירורא הזמינה אליה חבורה של פרושים מנבאים אשר הבטיחו לה כי בתום כהונת בית הורדוס עתידה המלוכה לעבור לידי פירורא וביתו. בהיוודע הדבר להורדוס הוא דרש מפירורא לגרש את רעייתו לאלתר. פרורא סרב בתוקף לכך, ובתגובה גרש הורדוס את הזוג לטטרארכיה של פירורא בעבר הירדן. פירורא לא שב לירושלים לעולם על אף הפצרתו של אחיו הורדוס בשעה שנפל למשכב חולי.
[עריכה] פטירתו וקבורתו
משחלה פירורא ונטה למות, ולדעת עבדיו (על פי יוסף בן מתתיהו) הייתה זו אשתו שהרעילה את מזונו, מיהר אליו הורדוס כדי לסעוד אותו עד יומו האחרון. ומשנפטר דאג להעביר את גופתו לירושלים לקבורה וערך לו מספד מפואר.
