פנקיסטיסקופ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנקיסטיסקופ (Phenakistiscope), "מראֶה מטעה" בתרגום מילולי, הוא מכשיר אופטי ליצירת אשליה של תנועה, שפותח בראשית שנות השלושים של המאה ה-19 על-ידי המדען הבלגי ז'וזף פלטו (Joseph Plateau).
בגרסתו הפשוטה ביותר, המכשיר בנוי מדיסק אחד המחולק לשמונה או שישה-עשר מקטעים, כשבכל מקטע פעור חריץ צר ולצדו דמות המצויה בתנוחה אחת מתוך רצף של תנועה (למשל, דמות קופצת בחבל, בועטת בכדור וכיו"ב). הצד עליו מצוירות הדמויות הופנה כלפי מראָה בעוד הצופה במתקן ניצב ללא ניע מן הצד השני של הדיסק, כשעינו צמודה לאחד החריצים. כאשר הדיסק הסתובב במהירות, בכל פעם שמפתח החריץ חלף בסמוך לעין הצופה, ניתן היה לראות להרף-עין את אחת הדמויות המצוירות מצדו השני של הדיסק (משום שהשתקפו במראה). הרושם שמתקבל על הרשתית הוא של דמות יחידה בתנועה.
פלטו, שחקר את התמדת רישומי האור על רשתית העין, הבין שהדימוי שנחשף לרגע מותיר את רושמו על הרשתית גם אחרי שנעלם: "אם מספר אובייקטים הנבדלים באופן רציף בצורתם ובתנוחתם מוצגים לעין בזה אחר זה במקטעים מהירים וסמוכים, הרשמים שהם מפיקים על הרשתית יתערבבו יחדיו כך שניתן יהיה להאמין שאובייקט יחיד משנה את צורתו ואת תנוחתו" (Joseph Plateau, Dissertation sur quelques Propriétés des impressions, thesis submitted at Liège, May 1829. As quoted in: Jonathan Crary, Techniques of the Observer, The MIT Press 1995, p. 107-9).
