פרץ סמולנסקין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרץ סמולנסקין ( 1842 - 1885) היה סופר עברי, מראשי תנועת חיבת ציון חובבי ציון, ומאנשי ההשכלה היהודית. לפי תפיסתו, עם ישראל הינו עם ייחודי - המאחד אותו הוא תרבותו, ההיסטוריה שלו ושפת התנ"ך, ולא ארצו. על עם ישראל להחיות את השפה העברית ולדבר בה, שכן רק אז ישמור העם על זכותו להקרא בשם ישראל. סמולנסקין חרג ממסגרת הדת הסטנדרטית עד אז, ושם דגש על הלאומיות.
סמולנסקין הושפע מגילויי אנטישמיות שרווחו בסוף המאה ה-19, אך בניגוד לאחרים ששאפו להיטמע בסובבים אותם כדי להקטין את האנטישמיות, שאף סמולנסקין דווקא להדגיש את ייחודו של העם היהודי.
[עריכה] השחר
סמולנסקין הוציא בוינה כתב עת עברי בשם השחר, בשנים 1868-1885. השחר היה כתב העת הראשון שעסק בבעיותיהם האקטואליות של היהודים. הוא הטיף לשיבת ציון, ופרסם בצד מאמרים אלה גם מאמרים של משכילים רדיקליים וסוציאליסטיים. בכתב עת זה פרסם אליעזר בן יהודה לראשונה את רעיונותיו בנוגע לתחיית השפה העברית. היה זה בניסן תרל"ט (1879).
[עריכה] ספריו
ספריו של סמולנסקין עסקו בעיקר בתחום המושב שברוסיה. מספריו:
- קבורת חמור
- התועה בדרכי החיים