תנ"ך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהדות
פורטל יהדות
מושגים ביהדות
עיקרי האמונה
אלוהים · שלושה עשר עיקרים עשרת הדיברות · תורה · מצוות · משיח
ספרי קודש	זרמים מרכזיים
תנ"ך · תורה משנה · גמרא משנה תורה שולחן ערוך	חרדים · חסידים אורתודוכסים קונסרבטיבים רפורמים
אישים מרכזיים
אבות האומה ואִמותיה · משה · דוד נביאים · עזרא · הלל · תנאים · ריב"ז ר' עקיבא · אמוראים · סבוראים · גאונים ראשונים · רמב"ם · יוסף קארו · אחרונים
פולחן, חגים ומועדים
תפילת עמידה · שחרית · מנחה · ערבית שמע ישראל · קריאת התורה · מוסף קידוש · ברכה · רשימת תפילות וברכות ראש השנה · יום הכיפורים · סוכות פסח · שבועות · תשעה באב
חיי הקהילה היהודית
תפקידים: רב · דיין · חזן גבאי · מוהל שוחט · קברן	מוסדות: בית כנסת · מקווה חדר · ישיבה כולל · בית מדרש
אתרים ומבנים ביהדות
המשכן · בית המקדש · הר הבית הכותל המערבי · מערת המכפלה קבר רחל · קבר יוסף · קברי צדיקים ירושלים · חברון · טבריה · צפת
יהודים
מיהו יהודי · גיור · העם היהודי

התנ"ך (ראשי תיבות של תורה, נביאים וכתובים) הוא קובץ ספרים המהווים את כתבי הקודש הקאנוניים של היהדות. מבין כל הספרים המרכזיים ביהדות^[1], ספרי התנ"ך הם העתיקים ביותר, אם כי הם לא נכתבו בזמן אחד. כתיבת המאוחרים שבספרי התנ"ך נסתיימה לפני למעלה מ-2000 שנה^[2] תהליך הקאנוניזציה של התנ"ך הסתיים סביב שנת 200 לספירה. על-פי החלוקה היהודית המסורתית, בתנ"ך 24 ספרים. רוב הספרים כתובים בעברית, ומיעוטם בארמית. התנ"ך מהווה מוקד לתרבות היהודית הדתית והחילונית גם יחד, והשפעתו גברה במאתיים השנים האחרונות.

לספר זה נודעה השפעה עמוקה גם בדתות המערב האחרות. התנ"ך הוא חלק מכתבי הקודש של הנצרות, אך בדת הנוצרית הוא מכונה הברית הישנה ונוסף עליו נדבך המכונה הברית החדשה. בדת האיסלאם התנ"ך אינו נחשב ספר קדוש, אולם אפשר למצוא השפעות מן התנ"ך בקוראן ובמסורת המוסלמית. חלק מסיפורי התנ"ך מופיעים בקוראן, אם כי בגרסאות שונות. התנ"ך הוא כיום הספר הפופולרי ביותר בעולם, ובנוסחו הנוצרי (יחד עם "הברית החדשה") הוא תורגם למספר השפות הרב ביותר.

תוכן עניינים 1 מקור השם 2 תוכן התנ"ך 3 חלוקה לספרים 3.1 ספרי התורה (חמישה חומשי תורה) 3.2 ספרי הנביאים 3.3 ספרי הכתובים 4 היחס לתנ"ך 5 מחבריהם של ספרי התנ"ך 6 הערות שוליים 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] מקור השם

המילה תנ"ך מייצגת בראשי תיבות את שלושת חלקיו: תורה, נביאים וכתובים. לעתים מכונה התנ"ך בשם ספר הספרים (כך במגילת העצמאות של ישראל). ספרים שלא נכללו באוסף הספרים של התנ"ך (הקאנוניזציה של הספר), ידועים בשם הכללי "ספרים חיצוניים".

[עריכה] תוכן התנ"ך

אסופה ספרותית רחבת יריעה זו כוללת, בין השאר, סיפורים הנראים כמיתיים. לחלק מהסיפורים האלה יש מקבילות במיתוסים של עמים קדומים במצרים ובמסופוטמיה ולפיכך יש חוקרים הרואים בהם פולמוס עם דתות ואמונות אחרות שרווחו במזרח הקדום. בין הסיפורים האלה אפשר למנות את סיפור גן עדן, המבול, מגדל בבל ועוד). סיפורים אחרים הכלולים בתנ"ך הם סיפורי עלילה הכתובים בפרוזה (למשל: סיפור יציאת מצרים והנדודים במדבר או ספרי שופטים, ספר שמואל ומגילת רות), לצד תיאור ענייני של תקופות שונות בהיסטוריה האנושית והישראלית, כפי שאלו נתפסות במסורת העברית, למשל: תיאור שושלות של אישים ומלכים ופירוט של מִפקדים. חלק ניכר מתייחס לפירוט המצוות השונות שנצטוו בהן בני ישראל (ספרים: שמות, ויקרא, במדבר ודברים) והקריאה לדבקות בהן. כמו כן התנ"ך מכיל פתגמים (משלי), הגות פילוסופית (איוב וקהלת), שירה (שיר השירים ופרשת האזינו) ומזמורים (תהילים) קינות איכה, נאומים רטוריים (ספר ירמיה, ספר ישעיה, ספר עמוס), דברי חזון ונחמה (ספר ישעיהו, ספר יחזקאל) ומוסר השכל (ספר יונה).

[עריכה] חלוקה לספרים

על פי המסורת החלוקה: תורה, נביאים, כתובים באה לציין רמות שונות של קדושה לטקסטים.

• לתורה שגם נקראת מקרא או חומש, מיוחסת קדושה של נבואה עליונה של משה רבנו - אדון הנביאים.
• לנביאים מיוחסת נבואה ממדרגה נמוכה יותר (אספקלריא שאיננה מאירה).
• לכתובים מיוחסת רק רוח הקודש.

במסורת היהודית, לפחות מזמן התלמוד, כולל התנ"ך 24 ספרים בשלוש חטיבות: תורה, נביאים וכתובים. מניין הספרים וסידורם שונה בתרגום השבעים ובמסורות הנוצריות.

להלן שמות ספרי התנ"ך וסדרם בנוסח בעלי המסורה. בסוגריים מופיעים קיצורים מקובלים לשמותם של מרבית הספרים. (לפרטים על מסורות אחרות ראו: תרגום השבעים והברית הישנה.)

[עריכה] ספרי התורה (חמישה חומשי תורה)

1. בראשית (בר')

2. שמות (שמ')

3. ויקרא (וי')

4. במדבר (במ')

5. דברים (דב')

[עריכה] ספרי הנביאים

ספרים היסטוריוגרפיים בעיקרם, הידועים גם כנביאים ראשונים:

6. יהושע (יהו')

7. שופטים (שו')

8. שמואל (מחולקים ל: שמואל א', שמואל ב'; מכונים בקיצור ש"א, ש"ב; או: שמ"א, שמ"ב)

9. ספר מלכים (מחולקים ל: מלכים א', מלכים ב'; מכונים בקיצור מ"א, מ"ב; או: מל"א, מל"ב)

ספרי נבואה, הידועים גם כנביאים אחרונים:

10. ישעיהו (יש')

11. ירמיהו (יר')

12. יחזקאל (יח')

13. תרי עשר, המכילים שנים עשר ספרי-נבואה קצרים יחסית, שצורפו יחדיו:

הושע (הו'), יואל (יו'), עמוס (עמ'), עובדיה (עו'), יונה (יו'), מיכה (מי'), נחום (נח'), חבקוק (חב'), צפניה (צפ'), חגי, זכריה (זכ'), מלאכי (מל').

[עריכה] ספרי הכתובים

שלושת ספרי אמ"ת:

14. תהילים (תה')

15. משלי (מש')

16. איוב

חמש המגילות:

17. שיר השירים (שה"ש)

18. רות

19. איכה

20. קהלת (קה')

21. אסתר (אס')

ספרים נוספים:

22. דניאל (דנ')

23. עזרא (מחולק לשניים - עזרא ונחמיה; מכונים בקיצור עז' ונח', מכונים יחד עו"נ)

24. דברי הימים (מחולקים ל: דברי הימים א', דברי הימים ב'; מכונים בקיצור דה"א, דה"ב)

[עריכה] היחס לתנ"ך

לעם ישראל יחס מיוחד לתנ"ך. התנ"ך מהווה את תשתית האמונה היהודית, מקור הערכים והתרבות היהודית. היהודים לדורותיהם הרבו לחקור ולדרוש בתנ"ך כמאמר הפסוק "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א, ח) הקפדה נוקשה והיעדר גמישות בשמירת הנוסח המקורי, הביאה לכך שבמהלך השנים נעשו בו אך מעט שינויים, אף על פי שהועתק רבות נשמרה הנאמנות למקור; כך למשל, בספרי התורה נמצאים רק שנים עשר הבדלים בין הגרסה המערבית של ארצות הים התיכון לבין הגרסה של יהודי תימן, כאשר אף אחד מהבדלים אלו אינו משנה את מובנה של המילה.

בישראל נלמד התנ"ך בבתי הספר הממלכתיים כבר בכיתות הנמוכות. בבתי ספר עבריים חילוניים הוא נלמד החל מכיתה ב', תוך שימת דגש על הקשר של התנ"ך להיסטוריה ולתרבות של עם ישראל, על סגנונו הספרותי ועל ממצאים מחקר המקרא. בבתי ספר עבריים דתיים נלמד התנ"ך בדגש על מעמדו בדת היהודית ועל הפרשנויות הדתיות שניתנו לו. בבתי ספר ערביים נלמד התנ"ך כחלק מלימודי השפה העברית שמתחילים בכיתה ג'.

בפי הנוצרים נקרא התנ"ך "הברית הישנה", והוא מהווה לצד "הברית החדשה", את אוסף הספרים המקודש לנוצרים, המכונה "ביבליה". ראשוני המוסלמים העריכו גם הם את הספר, וכינו בזכותו את היהודים ואת הנוצרים עמי הספר.

[עריכה] מחבריהם של ספרי התנ"ך

על פי הנאמר בספר דברים, משה רבנו כתב את התורה בהדרכה אלוהית:

	וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי-אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי. וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת-יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי. וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא וַיְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
-- דברים ל״א, י״ט - כ״ב

על פי המסורת היהודית כל כתבי התנ"ך נכתבו על ידי אנשים שונים בתקופות שונות בהשראה אלוהית עליונה ששרתה על כותבי הטקסטים.

הבעת ספק ביחס לכותבי התנ"ך הייתה כרוכה בעימות עם הממסד הדתי-היהודי ואחר כך גם עם הנוצרי. ברוך שפינוזה כתב בספרו "מאמר תאולוגי מדיני" מהמאה ה-17 "ברור כשמש בצהריים... כי החומש לא נתחבר בידי משה, כי אם בידי איש אחר שחי דורות רבים אחרי משה", עמדתו זו הייתה אחת העילות לנידויו של שפינוזה מהקהילה היהודית של אמסטרדם, ועבודתו נאסרה לקריאה על ידי אנשי דת קתולים ופרוטסטנטים גם יחד. ספרו צורף לרשימת הספרים האסורים של הכנסייה הקתולית (הרשימה בוטלה באופן רשמי ב-1966) ובתוך שש שנים הוצאו נגדו 37 צווי גינוי.

ההנחה שמחבר או מחברי התנ"ך נעזרו במקורות קדומים יותר, נתקלה בהתנגדות דתית עקבית. רק ב-1943 התיר האפיפיור פיוס ה-12 למפרשים להיעזר במחקר החדשני כדי "לקבוע את האופי המיוחד והנסיבות שבהם פעל המחבר הקדוש, את התקופה בה חי, את המקורות הכתובים או אלה שנמסרו לו בעל פה ואת צורות הביטוי שבהן השתמש". בשנים האחרונות, כותב החוקר ריצ'רד אליוט פרידמן בספרו "מי כתב את התנ"ך?": "קשה למצוא חוקר מקרא שיטען כי ספרי התורה נכתבו בידי משה, או בידי מחבר יחיד כלשהו."

סירובם של הממסדים הנוצריים לדון בזהות מחברם (או מחבריהם) של ספרי המקרא, אינו משקף את הנעשה בקרב היהודים. כבר בתלמוד הבבלי מצוייה הדעה שיהושע בן נון כתב את שמונת הפסוקים האחרונים שבספר דברים המתארים את מותו של משה. עוד נאמר שפרשת בלעם היא נפרדת משאר החלקים (משום אופייה ומשום שאין שמו של משה מוזכר בה כלל). בספרד של המאה ה-11 הקשה יצחק אבן ישוש, כי רשימת מלכי אדום המופיעה בספר בראשית (פרק לו), כוללת גם מלכים שחיו שנים רבות לאחר מותו של משה, ורצה לומר שאולי נכתבה על ידי מישהו שחי זמן רב אחרי משה (אולי בתקופת המלך יהושפט). אברהם אבן עזרא (המאה ה-12) טען כנגדו כי "ספרו ראוי להישרף" (בפירושו שם) ופירש כי המלכים המופיעים בבראשית הינם מלכים מהתקופה הקודמת למשה (אפשר לפרש את שמות המלכים כמתייחסים לשושלות שונות).

אולם אבן-עזרא עצמו מצא בתורה רמזים לאיחור הטקסט: קטעים המספרים על משה בגוף שלישי, מונחים שבאופן טבעי לא היה ביכולתו של משה לדעת (אנכרוניסטיים), תיאור מקומות שכנראה משה לא ביקר בהם ועוד, ועל כך אומר ראב"ע: "ואם תבין - תכיר באמת", או העיר "והמבין יחריש" ובמקומות אחרים כתב "דברי יהושע" או "לפי דעתי כי מזה הפסוק כתב יהושע". דעה זו של אברהם אבן עזרא מתישבת עם הדעה האמורה בתלמוד שהוזכרה לעיל, אלא שהיא מרחיבה מעט את רשימת הפסוקים שהוסיף יהושע.

מלבד הספקות הללו, מצאו חוקרים בתורה סיפורים כפולים, שבהם פרטים סותרים לכאורה: שני סיפורי בריאה, שני סיפורי מבול, וגם סיפורים שנראו כאילו הוטלאו משתי עלילות שונות, כמו סיפור קורח ועדתו. פרידמן מאמץ בספרו את התאוריה המחקרית המאתרת בחומש ארבעה מקורות שונים (תורת התעודות), שנערכו בתקופה מאוחרת יחסית לספר אחד. שניים מהמקורות חוברו, לדעתו, בתקופת הפילוג בין ממלכת ישראל ויהודה, וכל אחד מהם מספר את ההיסטוריה מנקודת מבטו של הציבור שבתוכו ישב. כך, למשל, בסיפור שנטען שמקורו ביהודה אין כמעט התייחסות לתפקידו המרכזי של יהושע בן נון, בגרסה שנטען כי מקורה בממלכת ישראל. וההסבר: יהושע הוא גיבור צפוני - הוא מזוהה כבן שבט אפרים, ולפי גרסה אחת של סיפורו (יהושע פרק כד) הוא נותן לעם "חוק ומשפט" בשכם - והוא נותן התורה, לא משה.

כיום מקובלת אצל מרבית מהחוקרים ההשקפה לפיה הועלו מרבית הטקסטים על הכתב מאותם ארבעה מקורות עיקריים, בתקופות שבין סוף ממלכת ישראל לתחילת תקופת בית שני, במאות השמינית עד הרביעית לפנה"ס. השקפה זו נקראת בפי החוקרים תורת התעודות.

כנגד תורת התעודות הועלו סייגים וטענות רבים, שלא הצליחו לשנות את הדעה המקובלת במחקר על קיומן של התעודות. ראשית נטען כי מעולם לא נמצא אף לא אחד מאותם ארבע מקורות וקיומם הוא השערה בלבד; שנית, תורת התעודות היא חסרת עקביות במקומות מסוימים; ולבסוף, מספר הבעיות שהיא יוצרת גדול לפעמים מאלו שהיא באה לפתור וכן העובדה שפעמים וישנן סתירות כה בולטות (כגון בהבדל בין נוסח עשרת הדיברות בספר שמות לבין הנוסח המצוי בספר דברים) עד שקשה מאוד להניח שהעורך (redacotor) הסופי היה מאפשר להם להישאר בנוסח הערוך (טענות נוספות אפשר למצוא בספרו של פרופ' קאסוטו "תורת התעודות" שמסביר את פשר כפילות הסיפורים באופי המספר הכנעני הכופל את דבריו, בספרו של פרופ' מ"צ סגל "מסורת וביקורת" וכן בספרו של יחזקאל קויפמן "תולדות האמונה הישראלית" בו מתפלא קויפמן על כך שהחוקרים כמעט ולא מתייחסים לטיעונים הקיימים כנגד השקפה זו). יש לציין, עם זאת, כי על אף המחלוקות בעניין התעודות, אין חולק על כך שהתורה לא נכתבה בידי משה ושקדמו לה מקורות שונים ומשונים (ראו למשל דבריו של קאסוטו בפירושו לספר שמות), שמעולם לא נמצאו גם הם. אין ביסוס עובדתי לאמונה הדתית כי הספרים נכתבו בידי משה.

פורץ דרך בעניין הינו הרב מרדכי ברויאר, מייסד שיטת תורת הבחינות שמקבל במידה רבה את ביקורת המקרא ומפרש אותה באופן שלא סותר את האמונה הדתית. לטענתו, תורת משה אכן ניתנה מהשמים, אך הוכתבה באופן כזה, שתכלול אפיונים שונים וגם מנוגדים וסותרים. כך נראה לאדם המתבונן מבחוץ, כאילו כמה אנשים עסקו בכתיבת המקרא, ולכל אחד מהם היה סגנון אחר ותפיסה אחרת, אבל באמת אלוהים שיצר את התורה, עשאה באופן הזה, וכך הכתיב אותה למשה. אמנם לגבי שאר התנ"ך הוא בהחלט הסכים עם שיטת תורת התעודות, ובמאמרו תורת התעודות של השאגת אריה טוען שהיו פרשני תלמוד מוקדמים שראו ספרים מסוימים בתנ"ך כליקוטי מקורות אחרים.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ בין הספרים המרכזיים ביהדות מלבד התנ"ך אפשר למנות את המשנה, התלמוד וקובצי הלכות כגון שולחן ערוך.
2. ^ התקופות שבהן נכתבו ספרים שונים מן התנ"ך הן נושא למחקר פילולוגי ענֵף. חלק ניכר מהקביעות בעניין זה שנויות במחלוקת בין החוקרים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: תנ"ך
ציטוטים בוויקיציטוט: תנ"ך
טקסט בוויקיטקסט: מקרא
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תנ"ך

• הטקסט המלא של התנ"ך- כולל קישורים מתוך הפסוקים לפרשנויות ולפריטי מידע רלוונטיים- מאמרים ותמונות
• הטקסט המלא של התנ"ך, באתר של מכון ממרא. כולל: תנ"ך מנוקד, תנ"ך בכתיב המסורה ללא ניקוד, תנ"ך בכתיב מלא ללא ניקוד, תנ"ך עם טעמי המקרא, תרגום אונקלוס - לארמית, משנה תורה להרמב"ם).
• טקסט מלא של התנ"ך, באתר סנונית, כולל אפשרות לניווט לפי פרשות שבוע, הקראה של כל התנ"ך לפי פרקים ומילון עברי אנגלי.
• תנ"ך יומי, לימוד כל התנ"ך בשנה אחת - על פי המסורה.
• הטקסט המלא של התנ"ך על פי המסורה בכתב יד לנינגרד.
• כתר ארם צובא
• תרגום תנ"ך לאנגלית, רוסית וספרדית.
• אתר 'נוער חובב תנ"ך', אם לוחצים על הקישור "עיון", מגיעים לאתר הניווט בתנ"ך, שכולל מאמרים ופירושים נרחבים.
• אנציקלופדיה למושגים בתנ"ך, באתר של גשר - מפעלים חינוכיים
• מחקר חדש טוען שחומשי התורה הושלמו לפני תקופת בית שני, מעיתון הארץ, מצוטט באתר רוטר
• תנ"ך כתר ירושלים, אתר הבית
• דברי הימים - סיפורי תנ"ך ערוכים כחדשות בעיתון (כולל מידע מעבר לכתוב). מאתר דעת
• "התנ"ך - מיתוס או היסטוריה"? - אשכול ידיעות, באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד)
• סיכומים בתנ"ך לתיכון,מאתר סיכומונה
• מקרא-גשר, פרויקט להוראת התנ"ך בבתי הספר הממלכתיים
• פורום תנ"ך באתר "תפוז".
• רזי דרזים - תוכנה המאפשרת חיפושים נרחבים לאורך ספר התנ"ך כולו או חלקו.
• מקראנט
• תנ"ך לקריאה חופשית
• The Brick testament (אנגלית) - סיפורי התנ"ך מוצגים על ידי דמויות לגו
• התנ"ך, לא היה ולא נברא - באתר וואלה!
• נדב נאמן, "לשחזור ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל: מקרא, ארכאולוגיה וכתיבת היסטוריה", זמנים, גיליון מס. 94
• "עידן התנ"ך" - אתר בנושאי המקרא, ארכיאולוגיה והיסטוריה
• בדיחות בנושא התנ"ך