פרקליטות המדינה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרקליטות המדינה היא אחד הגופים המרכזיים העוסקים באכיפת החוק במדינת ישראל, והגוף העיקרי המייצג את מדינת ישראל בבית המשפט. מדינת ישראל, על הגופים השונים המרכיבים אותה, זקוקה לייצוג משפטי הן כמאשימה, במשפטים פליליים, והן כתובעת או נתבעת במשפטים אזרחיים, או משיבה בהליכים מנהליים ובעתירות לבית המשפט הגבוה לצדק. לפרקליטות תפקידים רבים נוספים, שמבין החשובים ביניהם הינו ההחלטה האם להעמיד אדם לדין פלילי, או לסגור את התיק הפלילי כנגדו מטעמים שונים (אי אשמה, חוסר בראיות, חוסר עניין לציבור), בטרם הוגש כנגדו כתב אישום פלילי, או הטיפול בערעור על החלטה זו, אם החלטה זו התקבלה על ידי גורם אחר המוסמך לכך. כן מטפלת הפרקליטות בבקשות אנשים שהוגש כנגדם כתב אישום לעיכוב ההליכים כנגדם.
פרקליטות המדינה היא חלק ממשרד המשפטים, ובראשה עומד פרקליט המדינה.
[עריכה] הפרקליטות כמאשימה במשפטים פליליים
הפרקליטות מייצגת את המדינה במשפטים פליליים מסוימים שהמדינה, כמדינה, הינה צד להם. חוק העונשין ודינים פליליים נוספים כפקודת הסמים המסוכנים, קובעים איסורים פליליים, שהפרתם תביא להגשת כתב אישום מטעם המדינה כנגד המפר. הפרקליטות מייצגת את המדינה, היא המאשימה, במשפטים אלו. בעבר, היה המאשים במשפט הפלילי היועץ המשפטי לממשלה. מאז אמצע שנות השבעים המאשימה היא מדינת ישראל.
ישנם סוגי עבירות, כעבירות על חוקי התכנון והבנייה או עבירות על חוקי רישוי עסקים, או על דיני איכות הסביבה בהן מייצגים את המדינה תובעים מטעם רשויות מקומיות, או משרדי ממשלה מסוימים. תובעים אלו הינם לרוב משרדי עורכי דין פרטיים, המקבלים הסמכה מאת היועץ המשפטי לממשלה. עבירות אלו הינן לרוב עבירות קלות.
במקרים של עבירות קלות, הנידונות בבית משפט השלום, כעבירות תעבורה, עבירות סמים קלות, ושאר עבירות שהעונש עליהן אינו כבד, מטפלים תובעים משטרתיים, שאינם חלק מן הפרקליטות. תובעים אלו, שהינם שוטרים, שאינם חייבים להיות עורכי דין (אך במקרים רבים הינם אכן עורכי דין) הינם בעלי הסמכה מאת מפכ"ל המשטרה, הדומה להסמכתם של הפרקליטים העובדים בפרקליטות המדינה.
לעתים, בעבירות מסוימות, מוסמך אף אדם פרטי להגיש כתב אישום, הקרוי קובלנה פלילית.
בשאר המקרים מטפלת הפרקליטות. טיפולה של הפרקליטות בתיק מתחיל לעתים עוד בשלב בו אוספת המשטרה את הראיות כנגד העבריין, בייעוץ וליווי תיק על מנת לוודא כי איסוף הראיות הינו תקין, כי האזנות סתר, לדוגמה, מתבצעות באופן תקין, או כי צעדים מסוימים בחקירה, כגון הפעלת סוכן, או מתן מעמד עד מדינה הינם חוקיים. לאחר מכן מטפלת הפרקליטות בענייני המעצר, ביצועו החוקי, הארכתו מעת לעת. בהמשך מוגש על ידי הפרקליטות כתב אישום, ומתנהל משפט, אותו מלווה הפרקליטות עד למתן גזר הדין. אם מוגש ערעור, מטפלת הפרקליטות אף בכך. בערעורים המוגשים לבית המשפט העליון מטפלת פרקליטות המדינה שמקום מושבה בירושלים. בערעורים אחרים מטפלים פרקליטי המחוזות. אם הורשע הנאשם בדין, ונגזרה עליו תקופת מאסר, מייצגת הפרקליטות את המדינה גם בפני ועדת השחרורים המחליטה על שחרורו במועד הקבוע לכך, או לפניו בשל התנהגות טובה, ובעתירות אסירים בפני בתי המשפט בהם מוגשות עתירות אלו, הנוגעות לתנאי המאסר, וזכויותיו של האסיר.
[עריכה] מבנה הפרקליטות
מושבה של פרקליטות המדינה הוא בירושלים. לפרקליטות זו כפופות שמונה פרקליטויות מחוז, המייצגות את המדינה בבתי המשפט ברחבי הארץ (למעט בית המשפט העליון ובית המשפט הגבוה לצדק, בהם מופיעים לרוב פרקליטים מטעם פרקליטות המדינה בירושלים).
פרקליטויות אלו הן: פרקליטות מחוז הצפון, פרקליטות מחוז חיפה, פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), פרקליטות מחוז המרכז, פרקליטות מחוז הדרום, ופרקליטות מחוז ירושלים. בראש כל אחת משמונה הפרקליטויות עומד פרקליט מחוז הכפוף לפרקליט המדינה. לפרקליטויות במחוזות דרום, צפון, חיפה וירושלים מחלקה פלילית ומחלקה אזרחית (העוסקת בתביעות אזרחיות המוגשות כנגד המדינה, אם בדיני הנזיקין, אם בדיני עבודה וכיוצא בזה). במחוז חיפה ובמחוז דרום מצויות אף מחלקות העוסקות במשפטים בנוגע למיסוי, ומחלקה המטפלת בענייני מקרקעין.
בפרקליטות המדינה יושב פרקליט המדינה. כיום ממלא תפקיד זה ערן שנדר. לפרקליט המדינה כפופים משנים לפרקליט המדינה, הממלאים תפקידים שונים, וכן מחלקות רבות: המחלקה הפלילית, המייצגת את המדינה בערעורים ועררים פליליים בבית המשפט העליון; המחלקה הכלכלית, המטפלת בתיקים פליליים העוסקים בפשיעה כלכלית; המחלקה לחקירות שוטרים; מחלקת בג"צים, העוסקת בהכנת תשובת המדינה לעתירות המוגשות כנגדה לבית המשפט הגבוה לצדק; מחלקת סכסוכי עבודה, המטפלת בסכסוכים בין המדינה לעובדיה; המחלקה האזאחית, המייצגת את המדינה בתביעות אזרחיות ובהליכים אזרחיים בהם למדינה יש מעמד; מחלקת אכיפת דיני מקרקעין, העוסקת בתחום התכנון והבנייה; המחלקה הפיסקאלית, העוסקת בענייני מיסוי; המחלקה הבינלאומית המטפלת בסכסוכים בין המדינה למדינות או גפים בינלאומיים אחרים; תחום עררים, העוסק בעררים המוגשים כנגד סגירת תיקים פליליים על ידי המשטרה ועל ידי פרקליטויות המחוז; ותחום עיכובי הליכים, העוסק בבקשות לעיכוב הליכים שמגישים נאשמים במשפטים פליליים.
