צבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

לשער הנושאים והמאמרים בנושא צבא, ראו פורטל צבא.

צבא הוא ארגון המאגד את סך הכוחות הלוחמים במדינה וכפוף ליישות מדינית כלשהי. ברוב המשטרים הדמוקרטיים התארגנות שכזו ממוסדת בחוק, והיא כפופה להחלטות הממשל הנבחר. בדרך הכלל, הצבא מחזיק במונופול על שימוש בנשק כבד במדינה, ועיקר פעילותו היא לוחמה.

[עריכה] מטרות ותפקידים

מטרת הצבא היא להבטיח את ישומן של החלטות המשטר, אם בדרך ההרתעה ואם בדרך השימוש בידע ויכולת צבאית.

השימוש בצבא הוא לרוב לשם הבטחת ריבונותה ושלמותה של קבוצה מסוימת מפני גופים זרים (כמו מדינות אויבות או ארגוני טרור) המאיימים עליה.

מטרות של צבא במדינה דמוקרטית:

הגנה על גבולות המדינה מפני תקיפת אויב והגנה על חיי האזרחים.
תקיפה או כיבוש של האויב או גוף המהווה איום כלשהו על המדינה או אזרחיה.
מימוש החלטות הדרג המדיני (שר הביטחון).
פיתוח וייצור הן של אמצעי לחימה והן של פריטים אחרים.
טיפול במצבי חירום ואסונות המוניים (פיקוד העורף).

במדינות לא דמקורטיות נוספים על תפקידי הצבא:

חינוך הן של החיילים והן של אזרחים.
תרבות- אמנות, אופנה, מוזיקה, ספורט וכו'.

[עריכה] היררכיה צבאית

לכול צבא יש היררכיה (סולם דרגות), ובה הוא משתמש לשם ייעול תיפקודו והבאת ההחלטות לכלל ביצוע, בין אם על-ידי קובעי ההחלטות ובין אם הכפופים להם בסדר ההירכיה (כפיפות). להיררכיה הצבאית מטרות רבות, ביניהן:

ביטול האחריות האינדיבידואלית. לאדם המקבל פקודה "מלמעלה" ומבצע אותה קיימת חציצה רגשית בינו לבין מושא הפעולה שעשה. כך, אדם מסוגל לרצוח אדם אחר בשם ביצוע פקודות (Befehlsnotstand בגרמנית). גם עבור מי שנמצא בחלק העליון של היררכיית הארגון נוצר חיץ, שכן לא הוא מבצע את פקודותיו, אלא הכפופים לו.
הטלת מרות פנים-ארגונית. לצבא עוצמה רבה. מבנה היררכי מבטיח שעוצמת הצבא תישאר בידי הקבוצה או המערכת השלטת, ולא תופנה כלפיה מתוך שורות הארגון.
יצירת מוטיבציה פנים-ארגונית להישארות בארגון ול"עליה בסולם הדרגות" (ובכך לתרום לקיום הארגון). בדומה להיררכיה בארגונים אחרים, היררכיה צבאית גורמת לפרט במערכת לרצות ולהגיע לדרגה גבוהה יותר במטרה לקדם את מטרותיו (תנאים עדיפים, "כבוד"). הדבר מוקצן יותר בארגון הצבאי, מהיותו טוטאלי לגבי החברים בו.
מימוש נורמות של אי-שוויון, המאפשרות פעילות צבאית. אם לא הייתה היררכיה צבאית, וצבא היה ארגון "שיוויוני", הרי שלא היה יכול לבצע פעולות כנגד מושאי פעולותיו, בבחינת: "למה שנפגע בפלוני, האם בהיותו שווה זכויות לנו ולך תוכל להורות לנו לפגוע בו?".

[עריכה] הצבא לעומת ארגונים חמושים אחרים

בדרך כלל, הצבא הוא לא הארגון החמוש היחידי במדינה. גם משטרה וכוחות הבטחון השונים (כגון סוכניות ביון וכוחות אבטחה) רשאים לשאת נשק ולהפעילו בעת הצורך בהתאם לנהלים שנקבעו על פי חוק.

כמעט תמיד, הצבא הוא הגוף היחידי המחזיק בנשק כבד כדוגמת טנקים ומטוסי קרב. גופים אחרים חמושים לרוב רק ברובים או אקדחים.

הצבא גם מובדל ממיליציות חמושות בכך שהוא ארגון חוקי ופעולת המליציות לא מוסדרת בחוק. לרוב הצבא גם הרבה יותר מאורגן וממושמע מהמליציות.