צבי זוירי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי זוירי (זאוירי), סופר ילדים ונוער עברי, מחנך ומורה. נולד בשנת 1912, נפל בקרב לטרון, כב אייר תש"ח - מאי 1948.
צבי זוירי (זאוירי) נולד בעיר גרודנה, היום בבלארוס, למשפחה ציונית. למד עברית מילדות והשלים לימודי הגימנסיה של "תרבות". היה פעיל בתנועת הנוער "השומר הצעיר" וגם עלה במסגרתה לארץ ישראל בשנת 1930.
תחילה למד צבי זוירי בביה"ס החקלאי של מקוה ישראל, והמשיך בעבודת החקלאות בתחנת הנסיונות החקלאית של עכו. לאחר כמה שנות עבודה בפרדסי יקנעם החל ללמד חקלאות לחנך ולנהל את המשק החקלאי במוסד "אהבה" שבקרית ביאליק.
בעת הגיוס של היישוב היהודי לצבא הבריטי, בעת מלחה"ע השניה, התגיס צבי זוירי לצבא הבריטי, ושימש בין השאר גם כצנזור צבאי במחנה השמיני. בשנת 1945, עם תום המלחמה, שב למוסד "אהבה", וחזר לניהול והוראה במקום.
צבי זוירי התגייס להגנה ואחר כך גם לצה"ל. הוא השתתף בקרב לטרון ונפל בקרב. הוא זכה לראות רק אחד מספרי הילדים שלו יוצא לאור. לאחר מותו יצא לאור ספר נוסף. ספריו היו כינוס של סיפוריו לילדים שפרסם בעיתוני הילדים הידועים של התקופה, "דבר לילדים" ו"משמר לילדים".
מדבריו של צבי זוירי הובאו גם בקובץ "גוילי אש", לזכר הנופלים במערכות ישראל.
[עריכה] ספריו של צבי זוירי (זאוירי)
- אווז הפז, מעשיה בחרוזים לפי נושא של גרים, הציורים מאת איזה הרשקוביץ, תל אביב תש"ו 1946.
- הרפתקות יובל ועוד ספורים, צבי זאוירי, ציורים - נחום גוטמן, הקיבוץ המאוחד תל אביב תשי"ח 1958.