צבי ישראל שביד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי ישראל שביד (שבייד) (1901 - 1954), סופר עברי, מתרגם, משורר, ועיתונאי. נולד בשנת 1901 בקובילה-גורצקה שבגליציה ונפטר בירושלים בשנת 1954. אביו של הוגה הדעות החשוב אליעזר שבייד.
צבי ישראל שביד סיים את לימודיו בעיר נובי סאנץ, ויצא ללמוד באוניברסיטה של ברלין, גרמניה, בשנת 1920. בשנת 1924 הופסקו לימודיו בשל חוסר אזרחות גרמנית, הוא הוכרח לצאת מגרמניה, החליט לעלות לארץ ישראל והתיישב בירושלים.
בשנותיו הראשונות בארץ עסק במלאכות מזדמנות, בעיקר בתרגום. הוא היה פוליגלוט, ושלט בכמה לשונות, בעריכה ובהבאה לדפוס. לאחר כמה שנות ישיבה בארץ התקבל לעבודה כפקיד בבית המשפט, והתמיד בעבודה זו שנים רבות. בד בבד עם נסיונות היקלטותו הוא החל גם לפרסם מיצירתו הספרותית בכמה תחומים: שירים, סיפורים, תרגומי שירה, תרגומי סיפורת, ורשימות עיתונאיות.
צבי ישראל שביד התפרסם בעיקר בשל סדרת סיפוריו על גרמניה, באמצע שנות העשרים, עם עליית התנועה הנאצית. לימים כונסה סדרה זו, בשם "הקאברט הגדול", בספרו "נתיב אל האור". תרגומו הידוע הוא ל"פרומתאוס הכבול" מאת איסכילוס.
[עריכה] ספרו של צבי ישראל שביד
- נתיב אל האור , דברי שיר סיפור ותרגום, צבי ישראל (שביד), דברי מבוא מאת דב סדן, תל אביב, 1958.