קאפקלובן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קאפקלובן (בדנית: Kaffeklubben - "מועדון הקפה") הוא אי המצוי בסמוך לקצה הצפון מזרחי של האי גרינלנד. אי זה הינו שטח היבשה הצפוני ביותר על פני כדור הארץ.
האי התגלה על ידי רוברט פירי בשנת 1900. אורכו של האי כ- 1 ק"מ, והוא נמצא במיקום 83°40′ צפון 29°50′ מערב, 37 ק"מ מזרחית לכף מוריס יסופ שבגרינלנד.
האי נחקר לראשונה על ידי החוקר הדני לאוגה קוך בשנת 1921. קוך קרא לאי על שם מועדון שותי הקפה של המוזיאון למינרלוגיה שבקופנהגן. משלחת קנדית גילתה בשנת 1969 כי האי נמצא 750 מטרים צפונית לכף מוריס יסופ ועל כן נחשב האי לנקודה היבשתית הצפונית ביותר בכדור הארץ.