קופסה שחורה (ספר)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קופסה שחורה הוא ספר מאת עמוס עוז, הכתוב כולו בצורת מכתבים, וייחודו בקול הייחודי שהוא נותן לכל אחת מן הדמויות המתכתבות, השונות מאוד זו מזו באופיין, בשפתן ובכוונותיהן. שמו של הספר מתאר יפה את תכליתו, שהיא פיענוח אסון אהבתם ונישואיהם של אילנה ואלק.
הדמויות העיקריות בספר הן:
- ד"ר אלכסנדר א. גדעון (המופיע במכתבים כ"אלק", "אלכס" או "ד"ר גדעון" - לפי הכותב)
- אילנה, גרושתו מזה שמונה שנים ואם בנם המשותף. (פונה אליו בשם אלק)
- בועז, בנם בן השש-עשרה של אלק ואילנה.
- מישל סומו, בעלה השני של אילנה ואב לבתם, מדלן יפעת, בת השלוש.
- מאנפרד זקהיים, עורך הדין של ד"ר אלכסנדר א. גדעון (אלכס).
- רחל, אחותה הבכירה של אילנה, קיבוצניקית יישרת דרך ולמודת עמל, היפוכה הגמור של אחותה הסוררת.
הספר יצא בהוצאת עם עובד, דצמבר 1986.
[עריכה] תקציר העלילה
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
אילנה מכירה את אלק בעת שירותה הצבאי. היא חיילת והוא קצין. הוא לוקח אותה אל אחוזת אביו, קשיש רוסי תמהוני, בין זכרון יעקב לבנימינה, ושם היא לומדת בהדרגה על ילדותו המבודדת, על האכזריות וחוסר ההתחשבות שקיבל מאביו, על אמו שנפטרה, בודדה ואומללה. האב מתפעל מן היפהפייה זהובת השיער שמצא בנו ודוחף את השניים לנישואים, שאולי עוד אינם בשלים להם כלל. כעבור שנה נולד בועז, אבל חיי הנישואים נשחתים והולכים. אילנה בוגדת כדי לנסות לעורר את בעלה, שקנאתו מתבטאת ביתר אכזריות, ביתר ריחוק ואלימות, ובשניהם אין די כוח לנפץ את מעגל הקסמים האוחז בהם. בסופו של דבר אלק מגרש את אשתו עם הילד מן הבית ומתכחש לבנו, משום שאילנה מסרבת לערוך לו בדיקת רקמות, כדרישתו. מאז אין לו קשר עם הבן, אלא בעקיפין, דרך זקהיים הנאמן, המספק לו ידיעות דרך קבע. אילנה שוהה חצי שנה בקיבוץ של אחותה ואחר חוזרת העירה ומשאירה את בועז להתחנך בקיבוץ, שם הוא גדל פרא על אף מאמצי רחל לקרבו. אילנה פוגשת בינתיים את מישל סומו, מורה דל ואביון, איש תם וישר דרך, המושך אותה בחום העממי, הפשטני שלו, השונה כל כך מן האינטלקט הקר והמושחז של בעלה הראשון. הם נישאים, מביאים לעולם את מדלן-יפעת, חיים בצמצום בדירה קטנה ויודעים אושר, לכאורה - עד שבועז שובר את הכלים, מסתלק מן הקיבוץ, מגורש מן הפנימייה בגלל בעיות משמעת קשות, מוצא עבודה אצל קרוב של מישל ומסולק גם ממנה, מסתבך עם המשטרה ויוצא בלא כלום - שוב הודות לשוטר ממשפחתו של מישל, וכן הלאה וכן הלאה. מישל מוצא איך שהוא מסילות אל לב האנרכיסט הפרוע, המתנשא מעליו בקומה וברוחב, ואילנה מתחילה לשגר מכתבים אל אבי הנער, היושב באוניברסיטה בארצות הברית. היא מבקשת את התערבותו הסמכותית, האבהית, ומישל מתחיל לשלוח מכתבים משלו ודורש את מעורבותו הכספית. אלק נענה, אם משום רגש חובה שלא דעך בו ואם משום שזמנו קצר ובלאו הכי אין לו מה לעשות עם הרכוש, ואז הולך תיאבונו של מישל וגדל, כאותה אשת דייג במשאיה עם דג הזהב. בעוד רבבות דולרים ניתכים על המשפחה הקטנה והצנועה, משתנה מישל לעיני אשתו ההמומה, המחדשת את הפלירט שלה עם הדרקון של נעוריה, ההולך וגווע בלי שתדע זאת. מישל הופך לגביר בקרב חוגי הימין הקנאים שהוא נמנה עמם, עסקנים מתחילים לבקר דרך קבע בביתו הצנוע, שהוא מתכנן להמיר בארמון תפארת ברובע היהודי, ואשתו, אותה נפש חופשית ומרדנית, מוצאת עצמה משרתת לפניהם ככל עקרת בית יראת שמיים ושפלת רוח, לפני שהיא יושבת בחצי הלילה לכתוב את מכתביה אל השד בבקבוק, כדבריה.
בסופו של דבר, בועז מסתלק אל האחוזה החרבה של סבו, המאושפז זה שנים במעון סיעודי, מתיישב שם ומתחיל לעסוק בשיפוצים במעין קומונה חופשית, פתוחה לכל המזדמן. אילנה מגיעה לביקור ונפעמת, וזמן מה אחריה מגיע לשם אלק עצמו, לבלות שם את ימיו האחרונים. בועז עושה מה שבכוחו להקל על ייסוריו, ואז מגיעה גם אילנה, עם יפעת, לטפל בגוסס. מישל סומו מרעיש עולמות, מגייס לעזרתו את כל קשריו הענפים, עובר בן רגע מחנופה מתרפסת לאיומים משתלחים, מעלה חשדות, מתחנן ומגדף - אל מול שכיב מרע אדיש, המבקש רק מעט חמימות ותמיכה לפני מותו.
מישל סומו משיג את חפצו, כשהוא מתפרץ למעשה אל דלת פתוחה - הוא שולח לקחת את בתו הקטנה, ואילו אילנה נשארת לטפל באלק עד הרגע האחרון וכותבת מכתב אחרון אל מישל, העונה לשטף הפיוטי והשוקק שלה בפסוקי תהילים.
[עריכה] מאפייני הדמויות
- ד"ר גדעון, או אלק, הוא גבר קר, מחושב, המתאמץ להסוות את פגיעותו בנוהג אכזרי ומתנשא. זכרונות ילדות כאובה ומיוסרת וחוסר יכולת ליצור קשרי חברות וחיבה פשוטים מביאים אותו אל קשר נישואים עם אילנה, הסובלת מיחסו ומתעללת בו, כפעולת גומלין. שרוי במחלת סרטן סופנית, מתייסר בכאבים ובטיפולים קשים, הוא נופל שוב ברשת מכתביה העוגבניים, המתחננים והמצליפים של אשתו לשעבר. סגנונו - צונן, גבוה, אינטלקטואלי ומרוחק, צופן בתוכו להבות, שדעכו זה כבר אך קיימות עוד בזיכרון.
- אילנה היא אישה מסובכת, שקועה בעצמה, נוירוטית ומלודרמטית, בעלת נטייה מובהקת להרס עצמי. אחרי שנים של נישואים קשים, אלימים, רצופי שקרים ובוגדנות, היא בונה חיי נישואים חדשים, שונים מקודמיהם מן הקצה אל הקצה, ולמעשה מוצאת בהם שלווה וסיפוק, אך אינה יכולה להינתק מן הקשר הקודם שלה, מיחסי האהבה-שנאה שהיו לה עם בעלה הקודם. היא מחפשת כל תירוץ לחדש אתו את הקשר, גם במחיר השפלה עצמית, מתרפסת לפניו, מגלה לו סודות שיוכלו, לדבריה, להרוס את חייה, וממשיכה בדרך זו בידיעה ברורה, שהיא מסכנת כל מה שיקר וחשוב לה בהווה למען זכרונות עבר שנואים, כביכול. סגנונה צבעוני, דרמטי, ספרותי וגדוש דימויים.
- בועז הוא נער טבע, פראי, מגודל, לא-מרוסן, שובר מסגרות סדרתי, אנרכיסט שאינו יודע אנרכיזם מהו, בועט על ימין ועל שמאל, ובה בשעה מבקש ומעניק חיבה, חסות וידידות בפשטות וללא סיבוכים יתרים. לשונו דלה, עילגת ומשובשת, אך מחשבתו צלולה, חופשית וישרה.
- מישל סומו הוא איש ימין קיצוני, ממוצא אלג'יראי, דתי, מאמין בביאת המשיח ובגאולת הארץ, עני מרוד ושמח בחלקו, עד שהאפשרות ליהנות מעושרו של אלק מסמאת את עיניו והוא מתחיל להפציץ אותו במכתבי בקשה, דרישה, תחנונים ואיומים גם יחד. לא זו בלבד, שהוא תובע בשמה של אילנה (שהוא שם עצמו לאפוטרופוס לה) את הכסף המגיע לבנה, לאחר שאביו נטש אותו והתעלם מקיומו במשך שמונה שנים, אלא שהוא מצרף לתביעה גם את הבת המשותפת לו ולאילנה ובהמשך את התנועה הקנאית, שהוא חבר בה. סגנונו מניפולטיבי, נע בין חשיבות עצמית מתחסדת ומנופחת להתרפסות חניפה ונלעגת, בהתאם לצרכיו. מודע תמיד לציפיותיו, לרושם שהוא מבקש לעשות ולתוצאה שהוא מבקש להשיג. כל מילה שלו טבועה בחותם העדתי והדתי, אם כמיעוט מושפל ואם כבעל זכויות יתר מתנשא.
- מאנפרד זקהיים הוא עורך דין יקה, חלקלק, מלוטש, מומחה במקצועו ונאמן עד אין גבול לאלכס. בכל הנוגע לו הוא רואה את עצמו כיועץ משפטי, פיננסי, אב רוחני וכומר מוודה - כולם בכפיפה אחת. הוא בולע את כל העלבונות שאלכס משגר אליו, ממלא שוב ושוב את הוראותיו בניגוד גמור לדעתו הוא, מפוטר, מתפטר ושב וחוזר לשרת את אדוניו/בן חסותו בהזדמנות הראשונה. הוא מתאמץ בכל כוחו להציל את אלכס מידי אילנה ואת רכושו של אלכס מידי מישל סומו, אך נכשל בשתי המטרות. סגנונו אירוני, סרקסטי, יהיר ומתחכם, אך אינו מצליח להסתיר את אהבתו ודאגתו הכנות לאלכס ואת סלידתו מאשתו לשעבר ובעלה השני.
- רחל היא אחות טובה, מסורה לאחותה הצעירה ולילדי אחותה, משתדלת להבין את אילנה ולעזור לה, אך נתקלת שוב ושוב בחומה הבצורה של תסביכיה, הנשגבים מהבנתה. מכתביה משקפים את אישיותה הפשוטה, ההגונה והמעשית, כשהיא מנסה למנוע מה שאינו עשוי להימנע וצופה בהתרחשויות הבלתי-נמנעות מן הצד, ממרחק בטוח.