קורג'ו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא דורש חלוקה לפיסקאות, קישורים, סגנון אנציקלופדי. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

קורג'יוׂ(Correggio) (1494-1534) ,אשר שמו המקורי הינו אנתוניו אלגרי (Antonio Allegri), מכונה כך בשל שם מקום הולדתו ,קורג'יו, שהינה עיר קטנה במודנה (Modena). צייר איטלקי אשר קיימת אי וודאות מסוימת לגבי אורח חייו ובשל כך סתירות שונות מפי חוקרים שונים. חלקם טוענים כי קורג'יו הגיע ממשפחה ענייה מאוד, בעוד אחרים טוענים כי משפחתו הייתה עשירה ובעלת אמצעים. הוא נחשב לאחד מהציירים החדשניים של המאה ה-16 בשל נטישתו את האיפוק הקלאסי של הרנסאנס ושימוש בסגנון הבארוק של המאה ה- 17 עוד לפני שהיה בשימוש. סגנון זה בא לידי ביטוי בשימוש חופשי וזורם של מכחול, בפרספקטיבה הייחודית ובאינטראקציה היוצאת דופן שיצר עם הצופה. לקורג'יו סדרה בת ארבע יצירות מיתולוגיות המתארות את "אהבת יופיטר" ונחשבות בין הידועות ביותר מבין יצירותיו המיתולוגיות השונות. הסדרה כוללת את היצירות הבאות: "לדה והברבור" ("Leda with the Swan"), "יופיטר ואיו" ("Jupiter and lo"), "גנימדס" "Ganymede")) ו"דנאה" ( "Danae"). היצירה "דנאה" משקפת בצורה ברורה את סגנונו הייחודי של קורג'יו וניתן לראות כיצד היצירה "יופיטר ואיו" תורמת להדגשת רעיון זה. שתי יצירות אלה היו בתנועה רבה יחסית לאחרות מפני שעברו בין ידיים שונות, ונחשבו כזוג כמעט לאורך כל דרכן. כיום היצירה " יופיטר ואיו " נמצאת בוינה ואילו "דנאה" ברומא.

מה הביא את קורג'יו ליצירת "דנאה"? לקראת אמצע חייו הופך קורג'יו לנחשק מאוד כצייר בארמונות. אישתו של לורד העיר קורג'יו, ורוניקה גאמבארה (Veronuca Gambara) מביאה לידיעתו של דוכס מנטואה (Mantua) – פדריגו גונזגה (Federigo Gonzaga) באשר לכישרונו הרב ויוצא הדופן של קורג'יו. בעקבות כך מחליט הדוכס לתת לקורג'יו הרבה עבודות גדולות וחשובות. כיוון שהיה חשוב לדוכס כי כל הקשור אליו יהיה קלאסי ,הוכרח קורג'יו לצייר בהשראת סיפורים מיתולוגיים אלוהיים. הוא התבקש לצייר 4 סצנות מיתולוגיות (אחת מהן הינה "דנאה") אשר בכוונתו של הדוכס מנטואה להעניקן כשי לקיסר צ'ארלס ה-V בשנת 1531. למרות שבמקרה זה נראה כי בחירתו של קורג'יו נבעה מהזמנת הדוכס, קיימות עדויות לכך שצייר סצנות מהמיתולוגיה לא רק כשהתבקש לכך, וכי הנושאים המיתולוגיים עניינו אותו עוד מימיה הראשונים של הקריירה שלו. ארבעים מציוריו הקיימים מייצגים ציורים דתיים ומיתולוגיים.

האמנים בחייו של קורג'יו והשפעתם על אופן ציורו את "דנאה" קורג'יו למד את יסודות האמנות מדודו לורנצו אלגרי (Lorenzo Allegri ) ועיצוב אצל הפסל בגארלי (Begarelli ) בפארמה (Parma ). ייתכן כי לימודי הפיסול תרמו לסגנונו ביצירת "דנאה". ניתן לראות כי אופן תיאור הדמויות מזכיר פסל קלאסי, בעל נפחיות רבה. האופי הפיסולי מוענק בשל משחקי האור והצל ובמרקם האסטטי הקיים היוצרים תחושה של פסל שיש חלק ונטול פגמים. נהוג לחשוב שקורג'יו ביקר באיטליה הצפונית וברומא בין השנים 1510-1520 וכך יכול היה ללמוד מיצירות נחשבות של האמנים רפאל (Raffaello Sanzio) , לאונרדו דה וינצ'י (Leonardo (da Vinci ואנדראה מאנטנייה (Andrea Mantengna). נראה כי את הדמויות הנפחיות והפשוטות למד אף מסגנונו האישי של מאנטנייה. את הצבעים החיים, שבהם נהג מאנטנייה להשתמש, לקח קורג'יו ומיתן כך שיתאימו לסגנונו האישי. הדבר בא לידי ביטוי בצורה ברורה ביצירה "דנאה" כאשר הצבעים שבוחר קורג'יו הינם החומים הרכים יחד עם הלבן והבז' המעניקים אווירה שלווה ורגועה יחסית. קיימת השערה כי יכולתו המופלאה ליצור מעברים מהכהה לבהיר באה מתוך התבוננותו בציוריו של לאונרדו דה וינצ'י. כישרונו זה מתבטא באופן ברור ביצירתו "דנאה" - אפקטים מרשימים ומשכנעים של אור וצל על גבי הדמויות השונות והשימוש בהם על מנת להדגיש את דמותה של דנאה על פני האחרות. ייחודו של קורג'יו הוא ביצירת מעברים רכים ועדינים כך שהדבר נראה לצופה כזרימה טבעית ועדינה. באשר לרפאל, קיימת סתירה בין החוקרים השונים. חלקם טוענים כי קורג'יו מעולם לא ראה את ציוריו של רפאל, ואילו חלקם כי הוא אכן ראה ולמד מהם. שני הדברים העיקריים שלמד מרפאל הינם- יצירת מרחב והבעת רגש בדמויות, אך נראה כי שבסופו של דבר הישגיו של קורג'יו היו גבוהים יותר . הדבר התבטא ביכולתו להביע את רגשותיו בציוריו בצורה נועזת יותר מרפאל שהתאפיין ביותר איפוק וכן בתפיסת מרחב טובה יותר (הבעת הרגש תפורט בהמשך). תפיסתו של קורג'יו את המרחב נראית ביצירה "דנאה" על ידי אלמנטים שונים התורמים כולם לתחושת העומק. ישנו אלמנט ההסתרה הניתן באמצעות הרובדים השונים , כמו הקופידונים המסתירים את המיטה ודנאה וקופידון המסתירים את הוילונות , המחזק את תחושת המרחב והחלל שהדמויות נעות בו. בנוסף, משחקי האור והצל אשר קורג'יו עושה בהם שימוש, המחדדים את תחושת הנפחיות של הדמויות ומחזקים את המרחב בו הן שוהות.

סגנונו האישי של קורג'יו והשתקפותו ביצירה "דנאה" כבר ביצירותיו המוקדמות של קורג'יו ניתן להבחין בידיעותיו באופטיקה, פרספקטיבה, ארכיטקטורה, פיסול ואנטומיה. כמו כן, ניתן לראות כיצד הוא מתקדם במהירות לעבר סגנונו האישי והייחודי. הבולט באופן ציורו סצנות מיתולוגיות הינו הארוטיות הכה ברורה שאין דומה לה באמנות אירופה שבאזורו. יש האומרים כי החושניות הכמעט בוטה לעתים שבציוריו מתקשרת באיזשהו אופן לאהבתו הגדולה של קורג'יו לנשים. הוא אהב את צורתן העגלגלה,קווי גופן הרכים והעידון שבשפת גופן. הוא ראה את גוף האישה כנשגב , יפהפה, טהור ואף מושלם. ניתן לראות כיצד הדבר בא לידי ביטוי בתיאורו את דמותה של דנאה. במקור הכתוב בו מתואר סיפורה של דנאה לא קיים תיאור מפורט של הפרטים הקיימים וכן היעדר תיאור מלא על האופן בו מוצגת דמות דנאה. למרות זאת, נראה כי קורג'יו בוחר להציגה עירומה וחושנית. היא שכובה על מיטה כאשר פרט לסדין הלבן המכסה את פלג גופה התחתון, היא עירומה לחלוטין. נראה כי גופה מתואר כנטול כל פגם, שקע או קמט אלא בדיוק להיפך- צחור וחלק כפסל שיש. הקווים המפותלים בתיאור גופה, העירום יחד עם התנוחה בה היא שרויה "צובעים" את היצירה בארוטיות בשיתוף אידאליזציה. נראה כי קורג'יו שאב את השראתו לאותן דמויות מיתולוגיות דווקא ממודלים פרובוקטיביים , מה שנחשב כיוצא דופן באותה התקופה בשל האופי הנאיבי והתמים ששויך לדמויות אלה. תיאורה של דנאה בחושניות הלא משתמעת לשתי פנים לאו דווקא שייכת לסצנה המתוארת ומביאה עמה את סגנונו הייחודי של קורג'יו. על מנת לחדד נקודה זו, ניתן להשוות את תיאורו של קורג'יו את דנאה לאמן אחר. כדוגמה, בחרתי להביא את יצירתו של האמן ג'אן גוסרט (Jan Gossaert) המתאר גם הוא את סצנת מטבעות הזהב של דנאה. בשונה מקורג'יו, נראה כי ג'אן בוחר לתאר את דנאה עטופה כולה בבד כחול פרט לשד הימני הנותר חשוף. מעין מיניות מרומזת ולא ישירה וברורה כביצירתו של קורג'יו. בנוסף, ג'אן בוחר להציב את הדמות כישובה בתוך מבנה עגול וקטן בשונה מקורג'יו הבוחר להשכיבה על מיטה בתנוחה ארוטית וחושנית , מה שמעצים את מיניותה של הדמות. מכאן ניתן להסיק כי סיפורה של דנאה לאו דווקא מחייב תיאור כפי שבחר קורג'יו להציג וכי נקודת מבטו משתקפת בבירור בהצגתו את דמויותיו. כך למשל, ביצירתו של קורג'יו , "ונוס וקופידון עם סטיר" (אל היער) ("Venus and Cupid with a Satyr",1528) מוצגות כל שלושת הדמויות עירומות לחלוטין, כאשר ונוס במרכז. תנוחתה סקסית , פניה פונות מעלה כאשר ידה מעליהן, שפתיה בולטות ועירומה נחשף כולו לצופה ואף בולט בשימוש באור חזק יותר. היא שכובה על הארץ בתנוחה אשר לא משתמעת לשתי פנים וניתן לחשוב כי מצויה בעיצומו של אקט מיני, למרות שבעצם אמורה להצטייר כישנה.

אך ייחודיותו של קורג'יו לא באה לידי ביטוי בעירום הארוטי בלבד. הוא לא התייחס לדמויותיו כאל מודלים מיניים נטולי כל אופי , אלא בדיוק להיפך. הקסם שלו היה בכך שיחד עם החושניות השופעת, הוא הצליח להעביר בצורה מופלאה את אופי הדמות המתוארת, את מאווייה ותחושותיה. נראה שהיה בו הכישרון המיוחד למזג את יופייה ואופייה של הדמות כמקשה אחת ובכך להקרין כלפי חוץ את יופייה הפנימי. יחד עם האווירה הארוטית שמנסה קורג'יו ליצור, נראה כי דנאה מתוארת כאישה רכה, בעלת אופי עדין המודעת למיניותה השופעת ובוחרת לתת לה ביטוי. היא איננה מפנה מבט חצוף לעבר הצופה, ומקרינה שלווה המשתלבת באופן מושלם עם הצבעים הרגועים שבוחר קורג'יו. נראה כי הוא מצליח ליצור דמות סימפטית ומקסימה אשר פשוט קל מאוד לאהוב. אין דבר מאיים או בוטה מדי במיניותה והיא מצליחה לגרום לצופה לחוש בנוח למרות שמתוארת בסיטואציה אינטימית כביכול.