קלאודיו קאניג'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קלאודיו פול קאניג'ה (נולד ב9 בינואר 1967), כדורגלן ארגנטינאי.

קאניג'ה התפרסם בסוף שנות ה-80 כשחקנה של ריבר פלייט ושיחק במדי נבחרת ארגנטינה בכדורגל במונדיאל 1990, שנערך באיטליה, שם נתן את הופעותיו הגדולות. השיא היה שער הניצחון נגד ברזיל בשמינית הגמר: קאניג'ה קיבל מסירה מדייגו ארמאנדו מראדונה, עבר את השוער הברזילאי טפארל וכבש את השער המזוהה איתו יותר מכל. המשחק נבחר לניצחון הכי מתוק של הארגנטינאים על ברזיל.

בחצי גמר הטורניר כבש קאניג'ה את שער השיוויון נגד איטליה שהביא להארכה ובסופו של דבר לניצחון ארגנטינאי בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים. את הגמר החמיץ בגלל כרטיסים צהובים שצבר. ייתכן שיכולת הסיום והמהירות של החלוץ המקשר, "אל פאחארו" (הציפור) קאניג'ה הייתה מסייעת לארגנטינה לנצח בגמר את גרמניה; אולם קאניג'ה החמיץ את המשחק כאמור וארגנטינה הפסידה.

קאניג'ה המשיך להצליח במדי ארגנטינה גם בלי מראדונה בקופה אמריקה בצ'ילה 1991: יחד עם גבריאל בטיסטוטה הצעיר הוביל את ארגנטינה לזכיה גדולה בקופה עם ניצחון בחצי הגמר על ברזיל במשחק טעון במיוחד. לאחר הקופה עבר קאניג'ה תקופה לא קלה כאשר הורחק לשנה מכדורגל בגלל שימוש בסמים. הוא חזר בזמן למונדיאל 1994 וכיכב במשחק נגד ניגריה שבו כבש 2 שערים שהעניקו לארגנטינה ניצחון 2-1 על הניגרים האגרסיביים ומקום בשמינית הגמר.

למונדיאל 1998 לא זומן בגלל סכסוך עם המאמן דניאל פסרלה: קאניג'ה בעל השיער הבלונדיני הארוך סירב להסתפר, כפי שדרש המאמן. ב-2002, בגיל 35, הוא זומן למונדיאל ביפן ודרום קוריאה על ידי המאמן מרסלו ביילסה אבל לא שיחק בגלל פציעה. במשחק השלישי והאחרון של ארגנטינה בטורניר, נגד שבדיה, קיבל קאניג'ה, שלא היה על המגרש, כרטיס אדום על מילים מיותרות שאמר לשופט. הוא השחקן היחיד בתולדות הגביע העולמי שהורחק בלא לשחק כלל.

במהלך הקריירה שלו שיחק קאניג'ה בכמה מועדונים וביניהם: ריבר פלייט, בוקה ג'וניורס, איי סי רומא, בנפיקה ליסבון, סמפדוריה, וגלאזגו ריינג'רס. את עונת הפרישה שלו, 2003-2004, העביר בליגה הקטארית.

50 הופעות במדי הנבחרת ו-16 שערים שכבש ממקמים אותו בין עשרים הכובשים המצטיינים בתולדות הנבחרת הארגנטינאית, אף שהסכסוך עם פסארלה מנע ממנו מספר רב יותר של הופעות. קאניג'ה הביא לנבחרת מהירות יוצאת דופן ויכולת כדרור שהפכו אותו לשחקן מסוכן מאוד בהתקפות מתפרצות, אופי לוחמני ושיתוף פעולה מושלם עם חברו, כוכב הנבחרת מראדונה.

	נבחרת ארגנטינה - מונדיאל 2002
1 בורגוס \| 2 אז'אלה \| 3 סורין \| 4 פוצ'טינו \| 5 אלמיידה \| 6 סמואל \| 7 ק. לופז \| 8 זנטי \| 9 בטיסטוטה \| 10 אורטגה \| 11 ורון \| 12 קבלארו \| 13 פלסנטה \| 14 סימונה \| 15 חוסאיין \| 16 איימר \| 17 ג. לופז \| 18 גונזלס \| 19 קרספו \| 20 גאלרדו \| 21 קאניג'ה \| 22 צ'אמוט \| 23 בונאנו \| מאמן: ביילסה