קשירה (פסיכיאטריה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קשירה היא צורת הרגעה שמוכרת בבתי חולים פסיכיאטריים עוד מימי הביניים. חדר הקשירה הוא בדרך כלל חדר מבודד, ומלבד החפצים הנדרשים לקשירה עצמה הוא ריק.
במהלך הקשירה נקשרים שניים או יותר מגפיו של החוסה אל מיטה מיוחדת. מטרת הקשירה היא הרגעת המטופל.
על פי הנחיות משרד הבריאות אין לקשור חוסה מעל לארבע שעות, ואם יש צורך בקשירה ארוכה יותר, חייבת להיות הפסקה בין קשירה לקשירה.
האדם הרשאי להורות על קשירה הוא פסיכיאטר או רופא אחר, או אחות - במקרה ששני אלו לא נמצאים והצורך בקשירה הוא דחוף.