שארל השמיני מלך צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שארל השמיני "החביב" (30 ביוני, 1470–7 באפריל, 1498), בן לשושלת ולואה, מלך על צרפת מ־1483 עד 1498.

שארל היה בנו היחיד של המלך לואי האחד עשר, ועלה לשלטון אחרי מות אביו ב־30 באוגוסט, 1483. היות שהיה בן 13 בלבד, מלכה כעוצרת בשמו אחותו, אן נסיכת בורבון. בדצמבר 1491 נשא שארל לאישה את הדוכסית אן מברטאן שהייתה בת 15, על מנת לקבל את חבל ברטאן כנחלה של מלך צרפת.

לשארל השמיני היו תביעות לכתר של ממלכת נפולי (שכללה את העיר נפולי באיטליה ואת האי סיציליה) כירושה מסבתו מרי מאנז'ו. לודוביקו ספורצה, הדוכס של העיר מילנו שבאיטליה, קרא לשארל השמיני לפלוש עם צבאו לאיטליה ולכבוש את נפולי. הייתה זו תחילתן של המלחמות באיטליה שבהן היו מעורבים גם מלכי צרפת הבאים, לואי השנים עשר ופרנסואה הראשון. שארל אסף את צבאו בעיר ליון שבצרפת ויצא למסעו באיטליה במרץ 1494. הוא עבר עם חיל הרגלים שלו ועם פרשיו דרך כל איטליה והוכתר למלך נפולי בפברואר 1495. כעבור שלושה חודשים בלבד התארגנה נגדו ברית שכללה את ונציה, אוסטריה, כוחותיו של האפיפיור ואלה של לודוביקו ספורצה. שארל השמיני הובס בקרב פורנובו (באזור העיר פארמה באיטליה) ביולי 1495. עד אוקטובר של אותה שנה שב שארל לפריז. הוא נקלע לחובות כבדים בגלל הרפתקאתו הצבאית באיטליה.

שארל השמיני מת ב־7 באפריל, 1498 כתוצאה מתאונה בארמון אמבואז שבו נולד (על גדותיו של נהר הלואר בצרפת). היות שכל ילדיו מתו בינקותם ולא היה לו בן שיוכל לרשתו, ירש קרובו הרחוק, לואי השנים עשר, את הכתר אחרי מותו.

נישואין: