שיווי משקל (כלכלה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בכלכלה, שיווי משקל הוא מצב שבו הכוחות הכלכליים השונים הם מאוזנים, ובהעדר אירועים חיצוניים, ערכי המשתנים הכלכליים קבועים. שיווי משקל שוק, לדוגמה, מתייחס למצב שבו מחיר המוצר או המוצרים נקבעים על ידי תחרות, כך שכמות המוצרים שהקונים מעוניינים בהם זהה לכמות המיוצרת על ידי המוכרים. מחיר זה נקרא מחיר שיווי המשקל, והוא לא ישתנה אלא אם יהיה שינוי בהיצע או בביקוש.
שיווי משקל בשוק אחד נקרא שיווי משקל חלקי. שיווי משקל כללי הוא שיווי המשקל בכלל השווקים במשק מסוים. במקרה הפשוט ביותר שבו דנה המיקרו כלכלה יש שיווי משקל סטטי בשוק; עם זאת, שיווי משקל כלכלי יכול להתקיים מחוץ לשוק ויכול להיות דינמי.
באופן כללי, אי אפשר לייחס ערך נורמטיבי לשיווי משקל כלכלי, כלומר אי אפשר לומר האם זה "טוב" או "רע" שהמשק יהיה בשיווי משקל. לדוגמה, שווקי המזון יכולים להיות במצב של שיווי משקל בזמן שיש אנשים שגוועים ברעב, משום שאינם יכולים לעמוד במחירי שיווי המשקל הגבוהים. במצבים מסוימים, כמו בתחרות משוכללת, אפשר להראות ששיווי משקל מבטיח יעילות פארטו בהקצאת המשאבים במשק; כלומר הוא מבטיח שבמובן מסוים, אין בזבוז של משאבים במשק. יחד עם זאת גם במצב זה הוא לא מבטיח הקצאה "הוגנת" של המשאבים.
תוכן עניינים |
[עריכה] שיווי משקל שוק
כאשר המחיר הוא מעל נקודת שיווי המשקל יש עודף של היצע, כלומר היצרנים מוכנים לייצר ולמכור יותר ממה שהצרכנים מעוניינים לקנות. כאשר המחיר הוא מתחת לנקודה זו, יש מחסור בהיצע. לעקומות היצע שונות ועקומות ביקוש שונות יש נקודות שונות של שיווי משקל כלכלי. כלומר, נקודת שיווי המשקל תלויה בהעדפות הצרכנים (עד כמה הם "אוהבים" את המוצר ובאילו מחירים הם מעוניינים לרכוש אותו) ובטכנולוגיה של היצרנים (כמה עולה להם לייצר יחידת מוצר).
כמו בשימושים אחרים של המונח "שיווי משקל" (לדוגמה, בכימיה), גם בכלכלה משמעותו של שיווי משקל הוא איזון בין כוחות. כאן הכוחות הם כוחות ההיצע והביקוש. לדוגמה, הגברת ההיצע תשנה את שיווי המשקל, ותביא למחירים נמוכים יותר. בסופו של דבר, יימצא בדרך כלל שיווי משקל חדש. אז לא יהיה שינוי במחיר ובכמויות הנסחרות - עד לשינוי חיצוני בביקוש ובהיצע (לדוגמה, שינוי בטכנולוגיה או בטעמים). זאת אומרת, לא יהיו כוחות פנימיים שיביאו לשינוי במחיר או בכמות.
[עריכה] סוגים של שיווי משקל
[עריכה] שיווי משקל חלקי וכללי
המונח שיווי משקל חלקי מתייחס לשיווי משקל בשוק אחד, שבו נסחר מוצר אחד, או במספר שווקים קשורים. היות שכל השווקים במשק מסוים מקיימים קשרי גומלין, מדברים גם על שיווי משקל כללי, שכולל את שיווי המשקל של כל השווקים במשק בו-זמנית.
[עריכה] שיווי משקל יציב
לא כל שיווי משקל כלכלי הוא יציב. כדי ששיווי משקל יהיה יציב, שינוי קטן משיווי המשקל ייגרום לכוחות כלכליים להחזיר את תת המערכת הכלכלית לכיוון שיווי המשקל המקורי. לדוגמה, תנועה אל מחוץ לשיווי המשקל של הביקוש/היצע תביא לעודף היצע, ותגרום לירידת מחירים שתחזיר את השוק למצב שבו הביקוש וההיצע שווים.
[עריכה] שיווי משקל סטטי ודינמי
[עריכה] שיווי משקל בתורת המשחקים
[עריכה] התפתחות הדיון בשיווי המשקל
[עריכה] כלכלה קלאסית
כלכלנים קלאסיים, כמו אדם סמית, טענו שבשוק חופשי ייווצר שיווי משקל כלכלי דרך מנגנון המחירים כפי שתואר לעיל. סמית טבע את המונח היד הנעלמה לתיאור האופן שבו השוק, באופן אוטומטי, מתאים את הכמויות הנסחרות לביקוש, והדגיש את היתרון של מנגנון כזה על מנגנוני תכנון מרכזיים, שמתקשים לרוב להביא את המחירים לרמה הנכונה, ויש בהם בעיה קבועה של מחסור במוצרים.
[עריכה] שיווי משקל לא-יעיל
התפיסה הקלאסית הותקפה לפחות משתי נקודות מבט שונות. הזרם המרכזי בכלכלה המודרנית מצביע על מקרים שבהם שיווי משקל בשוק אינו מתרחש במצב של יעילות כלכלית, אלא במצב של אבטלה. לדוגמה, במצב של מונופול בשוק, החברה המונופוליסטית יכולה לקיים מחסור מלאכותי במטרה להעלות את המחירים ולהגדיל את רווחיה. גם בתחרות ייתכנו מצבים של חוסר יעילות. לדוגמה, בתחום הקצאת האשראי: בנקים יכולים להחזיק את שערי הריבית נמוכים ולייצר עודף ביקוש להלוואות, כדי שיוכלו לבחור למי הם מלווים (ובכך להפחית את הסיכון שההלוואות לא יוחזרו). המקרו-כלכלה הקיינסיאנית מצביעה על שיווי-משקל של תת-תעסוקה, שבו אבטלה מתקיימת לאורך זמן במקביל למחסור של ביקוש מצרפי.
[עריכה] ביקורת האסכולה האוסטרית
מצד שני, האסכולה האוסטרית ויוזף שומפטר טוענים ששיווי משקל לטווח קצר אינו מציאותי, משום שכל השחקנים מנסים לנצל את מערכת המחירים, ולכן יש תמיד דינמיות במערכת. העוצמה של השוק החופשי אינה ביצירת שיווי משקל סטטי, או כללי, אלא בארגון המשאבים כדי שיתאימו לרצונות האינדיבידואליים וגילוי הדרך הטובה ביותר לקדם את הכלכלה.
