שכונת התקווה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שכונת התקווה, היא שכונה הנמצאת בגבולה הדרומי-מזרחי של העיר תל אביב.
גבולות השכונה הם דרך ההגנה בצפון, נתיבי איילון במערב, רחוב גיבעתי ורחוב מצובה במזרח, ודרך לח"י בדרום.
שכונת התקווה נוסדה ב- 1935, על ידי עובדי עיריית תל אביב יוצאי עדות המזרח, בפאתי הכפר הערבי סלמה שאדמות השכונה נקנו מתושביו. השכונה היוותה את קו החיץ במהלך מלחמת השיחרור בין תושבי הכפר הערבים לבין תל אביב. לאחר הקמת מדינת ישראל, הגיעו למעברות שמוקמו במקום עולים ממדינות ערב.
עד קום המדינה סירבה עיריית תל אביב לספח את השכונה לתחום שיפוטה, וכתוצאה מכך נאלצו התושבים לספק את צרכיהם בכוחות עצמם, ויצרו מערכת חברתית נבדלת. בשנות ה-60 (כ- 15 שנים לאחר סיפוחה של השכונה לת"א) עדיין ניכרה מגמת התבדלות רבה יחסית של תושבי השכונה (לפי מחקר של דגני, 1979).
תוכן עניינים |
[עריכה] הרכב האוכלוסייה בשכונה
| 1979 | 1983 | 1998 | |
|---|---|---|---|
| אסיה-אפריקה | 92.3% | 79.1% | 48.3% |
| אירופה-אמריקה | 2.5% | 7.2% | 29.0% |
| ישראל | 5.2% | 13.7% | 22.7% |
| עולים חדשים | 19.2% |
טבלה זו, מרכזת נתונים לגבי הרכב האוכלוסייה בשכונת התקווה בשנים 1979, 1983 ו-1998. ניתן לראות כי אוכלוסיית השכונה הפכה יותר הטרוגנית במשך השנים. עד לאמצע שנות ה-80, יוצאי אסיה-אפריקה - בעיקר עולי תימן, עירק, אירן ומצרים - היוו את רוב תושבי השכונה. בתחילת שנות התשעים החל גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר, ולקראת סוף שנות ה-90 כ-20% מתושבי השכונה הם עולים חדשים, כ-30% הם יוצאי אירופה-אמריקה ואילו חלקם של יוצאי ארצות אסיה-אפריקה יורד לפחות מ-50%.
אישים בולטים שצמחו מהשכונה: עופרה חזה, יחזקאל אסלן, אבנר גדסי, שאול ביבי, בני תורתי, דודו בוסי, בני סלע.
[עריכה] לקריאה נוספת
- דגני, א. ואחרים. 1979. שכונת התקווה, 1979 : מסגרת מתודולוגית ותכנון לשיקום חברתי ופיזי של שכונת מצוקה. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, החוג לגיאוגרפיה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דודו בוסי, התקווה החדשה, באתר מסע אחר
