שלושת המצפים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

נטיעות בבית אשל, 1944

שלושת המצפים הם שלוש נקודות יישוב יהודיות שהוקמו בנגב בימי מלחמת העולם השניה.

בספר הלבן משנת 1939 נקבעו "תקנות הגבלה" על רכישה ויישוב של קרקעות בארץ ישראל על ידי יהודים. בתגובה לכך, בהתאם להחלטה של התנועה הציונית, הוגברו רכישות קרקע על ידי הקרן הקיימת לישראל. עליהן הוקמו שלושה יחידות התיישבות שייעודן הראשוני היה בחינת הקרקע והאקלים לקראת התיישבות עתידית, ניסויי חקלאות, כמו גם בחינת תגובת הבריטים למהלך שכזה.

הראשון שהוקם היה גבולות. היישוב הוקם במאי 1943 על ידי חברי "קיבוץ ארץ-ישראלי ג' " של השומר הצעיר (כיום קיבוץ חצור). אחריו הוקמה רביבים על ידי אנשי הנוער העובד. המצפה שלישי שהוקם היה בית אשל, באתר בו כבר הייתה נקודת התיישבות מ-1939. ישובו התקיים על ידי תנועת המושבים.

המצפים הוקמו בתבנית אחידה - חצר מרובעת מוקפת חומה, ובפינתה מגדל תצפית. בצלע אחת של הריבוע מבני המגורים, ובצלע השנייה מבני השירות.

שלוש שנים אחר כך עלו לקרקע מפעל המשך גדול יותר- 11 הנקודות.

ראויה לציון חשיבות המצפים בהחזקת הקרקעות שנרכשו בנגב והגברת הביטחון באזור. המידע הרב שנצבר בשלושת המצפים בעניין דרך החיים באזור, העבודה החקלאית והקשרים עם הבדווים סייעו להקמת הנקודות.