שניאור זלמן חשין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שניאור זלמן חשין (1903-1959), שופט בית המשפט העליון מיום הקמתו, ולימים - ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון.
חשין היה אחד מחמשת השופטים הראשונים, אשר מונו לבית המשפט העליון ב-22 ביולי 1948.
עם מינויו של השופט יצחק אולשן לנשיא בית המשפט העליון, ב-1 באוגוסט 1954, נתמנה חשין לממלא מקומו, וכיהן בתפקיד זה עד יום פטירתו, ב-29 בדצמבר 1959.
היה אחד מהשופטים שפיתח ברבים את המשפט העברי כחלק מהמשפט הישראלי.
בנו, ד"ר מישאל חשין, כיהן אף הוא כשופט בית המשפט העליון, וב-13 חודשי כהונתו האחרונים כיהן, כמו אביו, כמשנה לנשיא בית המשפט העליון.