שער טיטוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שער טיטוס ברומא הוא שער ניצחון, שהקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס, כשתים עשרה שנים לאחר הנצחון על היהודים במרד הגדול, שהסתיים בשנת 70 לספירה. בחלקו הפנימי של השער יש תבליט מפורסם, שחזור תהלוכת הובלת השלל והביזה מירושלים. השער עומד על תילו קרוב ל-2,000 שנה וניתן להבחין היטב בהתפוררות אבן הגיר ממנה הוא בנוי. כל האזור העתיק ברומא זכה לשיקום ותחזוקה נאותה רק מימי שלטון מוסוליני ב-1936. כוונתו הייתה להחזיר לתודעת ההמון את תפארת האימפריה הרומית.
תוכן עניינים |
[עריכה] הכתובות על השער
בכתובת הקדמית בחזית השער נחרט:
| הסנט והעם הרומאי מקדישים את השער לטיטוס וספסיאנוס אוגוסטוס | ||
| -- שער טיטוס - חזית | ||
.
הכתובת האחורית שוחזרה בשנת 1821 ובה נחרט:
| פרטים משער טיטוס המתארים את הביזה ואת השלל מירושלים | ||
| -- שער טיטוס - אחור | ||
[עריכה] תבליטים
אחד התבליטים מתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים מממלכת יהודה נושאים כלים מכלי בית המקדש. נראים מנורת המקדש, מזבח הזהב (המזבח הפנימי) ומחתות לאיסוף האפר לאחר הקרבת הקורבנות. יש המבחינים גם בכלי נגינה שלא מוכר לנו המגרפה. מנורת שבעת הקנים המופיעה על שער טיטוס היא הדגם המופיע גם בסמל מדינת ישראל, אם כי בחלק מהמקורות היהודיים מנורת המקדש מתוארת באופן שונה מאופן תיאורה בשער טיטוס.
ראוי לציין את חוסר פרופורציות בתבליט. בצדו הימני נראה שער ניצחון גדול אך במעט מן האנשים, אף על פי שבמציאות שערי ניצחון היו גדולי ממדים. ההסבר לכך הוא שהרומאים האמינו כי האדם הוא פאר היצירה והמוטיב החשוב ביותר בכל יצירה בה הוא מופיע.
בספנדרלים (המשולשים שנוצרים בין הקשת ובין הקורה), מופיעה אלת הניצחון היוונית ניקה, עם אבוקה להכתרת המנצחים. על כותרות העמודים שלצדי הקשת מופיע מוטיב חוזר באמנות הרומית - כותרות צמחיה וקישוטי עלים.
[עריכה] המוטיבים בתבליט
סגנון התבליט הוא רומי אך יש בו מוטיבים יוונים.
הסגנון הרומי מבוטא על ידי:
- צפיפות - הדמויות מתוארים בצפיפות כמעט ללא מרווח בניהם.
- פרופורציות - בין השער ובין הדמויות ישנה פרופורציה לא הגיונית משום שהדמויות נראים כמעט בגובהו של שער הניצחון.
הסגנון היווני קלאסי מבוטא על ידי:
- קפלי הבד - הגוף ותנוחתו מתוארים על ידי קפלי הבד הרכים.
- מבנה הפנים - מבנה הפנים הוא קלאסי ברובו, הפרטים אינם אינדיבידואלים. יצויין כי בוצעה הריסה מלאכותית של הפנים בימי הביניים.
- נקודת מבט - כמו ביוון גם פה מתוארים הדמויות בתבליט מנקודת מבט צידית וחלקה מנקודת מבט 3/4.
- פרופורציה ואנטומיה - הפרופורציות בגוף הן כפי הנראה קלאסיות. הפרטים מתוארים באופן אנטומי נכון.
[עריכה] שחזור תהלוכת הנצחון
הציור מדגים את אופן התהלוכה: בראש הולכים החיילים היהודים השבויים. על המרכבה, חבוש בעטרת הקיסר, עומד המצביא המנצח במערכה. סוסים לבנים רתומים למרכבה הפתוחה. משני צידי המרכבה, המשמר הפרטי של המנצח. מאחור, השבויים המכובדים, השלל, והביזה עם נושאיה. מאחורי המרכבה נראה באופן בולט סמל השלטון הרומאי, הנשר הרומאי. האבחנה בין סוגי האנשים היא לפי הלבוש, ובעיקר הכובע. [1]
[עריכה] הקשר היהודי
לדברי משפחות כהנא בתפוצות ובישראל [2] נשמרו בידי המשפחה מגילות יוחסין ארוכות ותעודות אצילות. לפי מסורת המשפחה, אבות אבותיהם ידועים בשם משפחת התפוחים והיו אחת מארבע משפחות אצילי יהודה וירושלים שהובאו על ידי טיטוס מירושלים לרומא, והובלו בחוצות העיר בראש השבויים. שלוש המשפחות האחרות היו מן הענווים, מן האדומים, ומן הזקנים. הרבה דורות היו בני המשפחות הללו חכמים ומנהיגי ציבור ברומא ומחוצה לה. משפחות אלה אימצו להן שמות משפחה איטלקיים הקיימים עד היום. השלושה המפורסמים הם de Mupis ,de Rossi, De Vecchi.
מסורת זו, המובאת בחיבורים אחדים, נראית מהימנה. [3]
[עריכה] בעת החדשה
לאחר כיבוש איטליה על ידי בעלות הברית ב-1944, החיילים היהודים נהגו לבלות את חופשתם ברומא. חנה מרון ויוסי ידין ביצעו אז את השיר שכתב יצחק יצחק והלחין צבי בן יוסף, כל הדרכים מובילות לרומא. אחד הבתים בשיר מתאר מה קרה בשער טיטוס בחופשות בזמן המלחמה.
| ותחת שער טיטוס, בצל העתיקות - תפרחנה נשיקות - מה יש עוד לחכות. הוי, טיטוס, טיטוס, לו אתה ראית - למי טריומף, למי שירי הלל - על יד השער שאתה בנית - זוג מאוהב מארץ ישראל - על יד השער ש"כבוד האימפרטור" אז בנית - זוג חיילים דווקא מארץ ישראל! | ||
| -- כל הדרכים מובילות לרומא | ||
יהודי רומא לא נהגו לעבור תחת שער טיטוס. הם חרגו מנוהג זה ביום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ה' באייר תש"ח. הם צעדו מתחת לשער, אבל בכיוון ההפוך שצעד מצעד הנצחון של טיטוס, מהפורום רומאנום, דרומה, לכיוון ארץ ישראל. בכך באה לידי ביטוי השיבה מהגלות למולדת העתיקה.
[עריכה] גלריית תמונות
 ריצוף הדרך הרומית עליה הובלו השבויים היהודיים. נחשף רק בימי מוסוליני עם שאר הפורום רומאנום |
 התבליט הברור ביותר של תהלוכת השבויים. נהרס בחלקו מפגעי הטבע במשך 2,000 שנה |
 מבט אל פנים השער. יהודים לא עברו דרך השער עד קום מדינת ישראל |
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Knight, William. The Arch of Titus and the Spoils of the Temple: an historical and critical lecture with authentic illustrations; London : Longmans, Green, Reader, and Dyer, 1867. p79
- ^ דוד שן "שוחרי השם בהרי הקרפטים" הוצאת שם ירושלים תשס"ה
- ^ לפי רבי דוד מספוליטו, שחי במאה ה-16 וחיבר את הספר מאור עינים. גם לפי רבי עזריה מן האדומים שחי באותה תקופה, הוא אבי החקר ההיסטורי העברי "מאור עינים".
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שער טיטוס |
