שער מנדלבאום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעבר מנדלבאום היה מעבר הגבול עם ממלכת ירדן היחיד בין שני חלקיה של ירושלים, בין השנים 1948 -1967.
מיקום המעבר היה בצומת הרחובות שמואל הנביא ודרך סנט ג'ורג'. רחוב זה, שהיה דרך ראשית מירושלים לכוון רמאללה והר הצופים, נחצה ונחסם על ידי "הקו העירוני" - הגבול בין ישראל לירדן ושם נקבע המעבר. השם של הקטע מדרך סנט ג'ורג' שנותר בצד הישראלי (מהמעבר עד פינת רחוב מאה שערים) הוסב להמשכו של רח' שבטי ישראל. חלקו הירדני של רחוב סנט ג'ורג' נשאר בשמו זה עד היום, ובתחילתו היה המעבר. השם מנדלבאום הוא על שם בעליו של הבית הנטוש שליד המעבר, שהיה בשטח ההפקר.
בזמן מלחמת העצמאות ניהלו הירדנים והישראלים קרבות קשים על השליטה בצומת ובאזור. דרך צומת זו עברה שיירת הדסה להר הצופים, השיירה הותקפה בשכונת שיח' ג'ראח וניספו שם 79 איש. שיאם של הקרבות בצומת במאי 1948, עת פרץ טור משוריין ירדני מכיוון שייח ג'ראח ונבלם על ידי לוחמי ה"הגנה".
לאחר המלחמה הפכו הצומת והבתים סביבה למעבר הגבול "מעבר מנדלבאום", בעיקר בשל קירבתם אל המובלעת הישראלית בהר הצופים. המעבר נוהל על-ידי אנשי מכס ישראלים וירדנים, ושימש בעיקר למעבר דיפלומטים ואנשי או"ם, וכן למעבר של צליינים נוצרים בחג המולד. מן המעבר יצאה אחת לשבועיים "השיירה הדו-שבועית" אל המובלעת הישראלית בהר הצופים.
המעבר נקרא על שם רבי שמחה מנדלבאום ואשתו, אשר בנו את ביתם, בית מנדלבאום, בשנת 1927 בצדה הצפוני של הצומת. הבית, אשר שימש בזמן המנדט הבריטי את ארגון ההגנה, פוצץ ונהרס ביולי 1948 במהלך מלחמת העצמאות, על-ידי לוחמי הלגיון הירדני. עם שחרור ירושלים המזרחית במלחמת ששת הימים, נהרסו שרידי הבית שנותרו על תילם. כיום עובר במקום כביש מס' 1 של ירושלים. הככר הסמוכה למקום קרויה ככר מנדלבוים, על שם שמחה ואסתר מנדלבאום - בוני הבית.
