תוכון גלוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

תוכון גלוני

מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	תוכאים
משפחה:	תוכיים
סוג:	תוכון
מין:	תוכון גלוני
שם מדעי
Melopsittacus undulatus

התוכון הגלוני (בשל גלי הכתמים על נוצותיו) הוא תוכי חברתי החי בלהקות באוסטרליה ובטסמניה, שם אפשר למצוא אותו באזורים מיוערים וגם במקומות צחיחים. הוא תואר לראשונה בשנת 1840 עת הגיע לאנגליה. כיום גדל הוא בכלוב, אך עד שנת 1930 התקשה זה להסתגל לחיי שביה.

[עריכה] אנטומיה

תוכונים גלוניים בחי נגב, רביבים

תוכון זה ארוך זנב (כמחצית הגוף) ולמרות השוני הרב במגוון הצבעים בין הזנים, הרי כולם דומים בגודלם. משקל המבוגרים נע בין 35-60 גראם אך לרוב משקלם הוא 45-50 גרם. ידוע על פרט שהגיע אף למאה גרם.

זן הבר הוא ירוק והוא אף קטן יותר מן הזן המבוית. ישנם ארבעה זני צבע ידועים:

זן רגיל שצבעיו האפשריים הם כחול, ירוק, צהוב, לבן או אפור, הגלונים שחורים ועיניו כהות.
זן לוטינוס שצבעו צהוב כולו ועיניו אדומות.
זן אלבינו שצבעו לבן כולו ועינו אדומות.
זן פאלוס בעל עיניים אדומות והגלונים אינם שחורים אלא צבעם חום.

טמפרטורת הגוף נעה בין 40.5 מעלות צלזיוס במצב מנוחה ועד 42.5 מעלות צלזיוס במצב תעופה. קצב פעימות הלב בדקה נע בין 250 במצב מנוחה ל-600 במצב תעופה. קצב הנשימה נע בין 80-100 פעמים לדקה. ככל שקצב הנשימה גובר, כך מאבד התוכון יותר ויותר נוזלים. התוכון יכול לשמוע בתחום תדירויות של 40-14000 הרץ.

[עריכה] התנהגות

התוכונים ניזונים בעיקר מזרעים. התוכון מסיר בעזרת לשונו העבה ומקורו את הזרעים מקליפותיהם והוא אינו אוכל את הקליפה. התוכונים אף אינם מתרחצים אלא מתיזים מים בלבד כדי לתחזק את נוצותיהם בתנאים טובים. הם אינם זקוקים לחומר קינון ודי בתא חלול בעץ ופתח להיכנס אליו כדי שהנקבה תטיל את ביציה שם.

[עריכה] רבייה והתפתחות

תוכון גלוני לבקן

הגוזלים בוקעים עם בטן תפוחה, כמעט עירומים מנוצות ועיניהם סגורות. משקלו של גוזל בן יומו כ-2 גרם. העיניים נפקחות רק ביום השישי, כאשר הפלומה נעשית גלויה לעין. כעבור שבוע משקלו יגיע ל-12-15 גרם. בחלוף שבועיים יהיה משקלו כ-30 גרם. אז יוכל גם להרים את ראשו ולהניעו לצדדים. נוצות הזנב והכנפיים כבר מפותחות דיין בגיל 3 שבועות וקצותיהן מעוצבות כפי הנדרש. התפתחות הנוצות מגיעה לידי גמר בגיל חודש וכן גם המשקל המרבי, כאשר הצעירים פורחים מן הקן. בשלב זב עורפו ומצחו של התוכון מפוספסים בכתמים כהים, עם כי צבע גופו עדיין חיוור מזה של הבוגר. נשירת הנוצות יכולה להתחיל בגיל 10-12 שבועות. התוכונים המבוגרים משירים נוצותיהם בדרך כלל בתחילת הסתיו. הנשירה היא חלקית ויכולה לשוב עוד פעם או פעמיים באותה שנה. הנקבה מטילה את ביציה לראשונה כבר בגיל שנה. בדרך כלל, 4-6 ביצים שמשקלה של כל אחת מעט מעל 2 גרם. ההטלה מתבצעת לסירוגין, יום כן ויום לא. בטבע, הדגירה מתקיימת בחודשים אפריל עד אוקטובר. בדרך כלל, נמשכת הדגירה 18 ימים, אך יש שתימשך אפילו שבוע נוסף. לרוב, הנקבה היא הדוגרת על הביצים.

צבע דונגית האף (תפיחת העור הרכה אשר בה טבועים הנחיריים) אצל הנקבה עד ההטלה הראשונה הוא אדמדם ואחרי הדגירה נעשה לחום. אצל הזכר הצבע הוא כחול וצבעים אלה מופיעים רק בגיל 5 חודשים בלווית מחרוזת כתמים שחורים על הצוואר. עד גיל זה צבע הדונגית ורוד והנקודות על הצוואר חסרות או מטושטשות. במידה שהזכר הוא אדום עיניים, יישאר הצבע ורוד או ורוד-כחלחל. כיפת ראש הזכר רחבה יותר מזו של הנקבה.

בניגוד לציפורים אחרות, עור רגליהם של תוכונים קשישים אינו מתקלף, אך עם הזדקנותם, הרי ציפורניהם והמקור בחלקו התחתון נעשים שבירים. תוחלת החיים של התוכון הגלוני היא בין 3-4 שנים. תוכונים בני עשר שנים הם נדירים מאוד אם כי ידוע על פרטים שהאריכו ימים עד 20 שנים.