תופים אלקטרוניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

תופים אלקטרונים הם כלי הקשה אלקטרוני הבנויים כמערכת תופים אולם במקום שהצליל יווצר באמצעות ויברציה אקוסטית הוא נוצר על ידי חיישנים המתרגמים את עוצמת המכה לצליל התוף או המצילה.

[עריכה] מבנה

התופים האלקטרונים בנויים ממשטחים שאליהם מחוברים חיישנים הקולטים את עוצמת המכה ומתרגמים אותה לאות חשמלי שמועבר אלינו כצליל של תוף או מצילה.

במערכות הישנות המשטחים שמהווים את התופים עשויים גומי ובמערכות המתקדמות המשטחים עשויים עור אשר להם תחושה של נגינה על תוף אמיתי. במערכות אלה גם ניתן לכוון כמה משטח העור יהיה מתוח, דבר המשפיע על צליל התוף.

כיום ניתן לכוון כל תוף בנפרד כך שיצור צליל אחר.

יתרון נוסף לתופים האלקטרוניים הוא במשקלם הקל המאפשר ניידות גבוהה.

[עריכה] היסטוריה

התופים האלקטרונים החלו לצבור פופולריות בשנות ה-80.

עד היום אין להם מקום של כבוד בזירת המתופפים העולמית והשימוש בהם נעשה בסגנונות ספציפיים בלבד. בעבר התופים האלקטרוניים נשמעו מאוד מלאכותיים אך כיום, הטכנולוגיה התפתחה עד כדי כך שקשה לאדם לא מנוסה לשמוע ולהבדיל בין מערכת אקוסטית למערכת אלקטרונית. כיום השתפר הצליל אולם מתופפים רבים עדיין סולדים מהמערכת האלקטרונית בגלל בעיות של רעש, מיקום, וסאונד (תופים אלקטרונים נשלטים על ידי Modul שהוא בעצם ה"מוח" של התופים וממנו ניתן להפיק מגוון אדיר של צלילים, לחבר אליו נגנים חיצוניים, שליטה על התופים, שליטה על הווליום וכו').

מתופפים כיום נוהגים לשלב במערכות התופים שלהם בין רכיבים ועזרים אלקטרוניים למערכת הקלאסית על מנת לגוון את מאגר הצלילים שביכולתם ליצור.