תורה שבעל פה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

תורה שבעל פה הינה בעיקר הפרשנות הלא כתובה של התורה שנמסרה, על פי המסורת הרבנית מחכם לחכם בעל פה, כפי שמתארת המשנה הראשונה במסכת פרקי אבות: "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה". בתקופת החורבן נכתבה תורה זו בחיבור הידוע בכינוי המשנה, ולאחר מכן פותחה בתלמוד ובספרי השו"ת.

על פי חז"ל הגרעין של התורה שבעל פה נמסר על ידי משה בהר סיני. לפי הכתוב במקרא, "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד משֶׁה". (ויקרא פרק כו מו). ומכאן למדו חז"ל שהיו שתי תורות, אחת בכתב והשנייה בעל פה. הכתובה נמסרה לכהנים למשמרת (דברים פרק לא ט) ואילו זו בעל פה נמסרה לחכמים ולעם, כפי שמרחיב הרמב"ם.

על פי רבי יהודה הלוי בספרו הכוזרי, לא ייתכן שתורה שבכתב נמסרה כפי שהיא, מפני שהרבה מצוות בתורה כתובות באופן תמציתי וכוללני וללא פירוט, ואם לא הייתה מסורת פרשנית נלווית אליהן, היה אפשר לקיים אותן בכל מיני דרכים וצורות.
כך למשל התורה מצווה: "בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא פרק כ"ג פסוק מ"ב), אך היא אינה מפרטת פרטים רבים שנכללים בהלכה הרבנית בנוגע למבנה הסוכה וטיבה, גודה, דפנותיה והסכך שלה וגם המילה "תשבו" ניתנת לפרשנויות שונות. בצורה כזאת יכולנו להיות עדים לסוכות שונות בצורתן בטיבן או בגובהן, גבוהות מאוד או נמוכות מאוד וכדומה. כמו כן יכול להיות מצב שלא תהיה אחידות באופן פירוש זמן הישיבה בסוכה.

הרמב"ם במשנה תורה, ספר שופטים, הלכות ממרים פ"א, מחלק את התורה שבעל פה לשלושה חלקים:

"דברים שלמדו אותם מפי השמועה והם תורה שבעל פה" – זוהי התורה שבעל פה במובנה המצומצם, שלפי ההלכה הרבנית ניתנה למשה במעמד הר סיני יחד עם התורה שבכתב. דברים אלו כוללים את הדינים שבהם אמרו הרבנים שהם הלכה למשה מסיני, בין אם יש עליהם ראיה מהכתוב ובין אם לא.
"דברים שלמדום מפי דעתם באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן ונראה בעיניהם שהדבר זה כך הוא" – אלו מדרשי ההלכה, כלומר אותם דינים שנלמדו באחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן, ובהם יכולה ליפול מחלוקת בין הרבנים השונים.
"דברים שעשאום סיג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה והן הגזרות והתקנות והמנהגות" – אלו הדינים שקבעו הרבנים שבכל דור ודור בדרך של תוספת חומרה להלכה ואיסור המותר על פיה על מנת להרחיק את האדם מן העברה. דברים אלו כוללים גם את התקנות שהנהיגו הרבנים מדעתם על מנת להסדיר את העינינים שבין בני אדם וכן את מנהגי המקום.

לדעת החוקרים תורה שבעל פה התפתחה במהלך הדורות, ואף שינתה ועקרה מצוות בסיסיות שקיימות בתורה שבכתב. יתר על כן חז"ל הפרושים ניהלו מלחמת תרבות כנגד הקראים והצדוקים שנטו לפרש את המקרא לפי הפשט ולהצמד לדברים הכתובים ולציווי המקראי "לֹא תֹסִפוּ, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ", לעומת הפרושים, שחוללו מהפכה תרבותית של המקרא, בשיטתם הדרשנית-החדשנית.

[עריכה] מקורות

"וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' וְאֶל כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל": (דברים פרק לא ט)
"וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם:" (דברים פרק יז יח)