תרפיה בהבעה ויצירה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרפיה בהבעה ויצירה הינה ענף מתחום הפסיכותרפיה המציעה דרך בלתי מילולית וסימבולית לביטוי עצמי, רגשי ותחושתי. הטיפול משמש לעתים כאשר השפה המילולית אינה מספיקה כדי לתאר רגשות ותחושות.
הטיפול משתמש באמנויות כדי לחשוף ולהבין תהליכים נפשיים ומספקת סביבה שבה יכולות רגשות מודחקים ולא מודעים לעלות על פני השטח.
הגישות הטיפוליות בתרפיה באומנות, דומות לאלו המקובלות בפסיכולוגיה - דינאמית, התנהגותית, קוגנטיבית הומניסטית יונגיאנית וכדו'. ישנה גישה אחת יוצאת דופן בנושא זה והיא הגישה הפנומנולוגית. הגישה הפנומנולוגית שמה לה להכיר את התופעות הנפשיות באמצעות עולם היצירה - המונחים המרכזיים בגישה זו שאובים מעולם היצירה לשם תיאור התמונה של "שער ההוויה" - האופן בו נתפסת המציאות אצל המטופל. גישה זו נשענת על התפיסה הפנומנולוגית של הוסרל והשם המוכר הראשון שמזוהה איתה הינו מלה ביטנסקי. בארץ מיסד הגישה הינו פרץ הסה.
התרפיה בהבעה ויצירה כוללת:
- תרפיה באמנות פלסטית (לעתים מכונה תרפיה באמנות)
- בבליותרפיה - תרפיה בכתיבה יוצרת
- תרפיה בתנועה או מחול
- תרפיה במוזיקה
- תרפיה בדרמה.
- פסיכודרמה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תרפיה בתנועה
- תרפיה במוסיקה
- הספריה הוירטואלית למוסיקה: תרפיה במוסיקה , הספריה למוסיקה של מכללת לוינסקי
- צלילים לנפש: תראפיה במוזיקה עם ילדים, מפתח: כתב-עת למורי המוסיקה
- ורד שמחון, הקבוצה המוסיקאלית ככלי להערכה ואבחון, אתר פסיכולוגיה עברית
- ורד שמחון,מוסיקה בעבודה עם ילדים
