EBM
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
EBM | |
---|---|
מקורות סגנוניים: | אינדסטריאל, סינתפופ, ניו וויב, טכנו |
מקורות תרבותיים: | תחילת שנות ה-80 |
כלים: | סינתיסייזר, מכונת תופים, מקלדת אלקטרונית, סמפלר, תופים, גיטרה |
פופולריות מיינסטרים: | מהלך שנות ה-90' בגווניו השונים |
נגזרות: | אינדסטריאל, דארקוויב, סינתפופ, פיוצ'רפופ |
תת-ז'אנרים | |
אולדסקול EBM, טכנו-אינדסטריאל, אלקטרונויז | |
ז'אנרי פיוז'ן | |
אלקטרוגוט | |
סצינות איזוריות | |
{{{אזורי}}} | |
נושאים קרובים | |
{{{נושאים קרובים}}} |
EBM הוא זרם מוזיקלי אשר התחיל בשנות השמונים המוקדמות והתפתח במהלך שנות התשעים של המאה ה-20.
EBM משלב בתוכו אלמנטים ממוזיקת אינדסטריאל, סינתפופ, גוטיק רוק ומוזיקת דאנס אלקטרוני.
פירושו של EBM הוא Electronic body music, שם זה הוטבע על ידי להקת Front 242 הבלגית כדי לתאר את סגנון המוזיקה היחודי שלהם. עד היום נחשבים Front 242 ללהקת ה-EBM הראשונה.
במהלך שנות ה-90' התפתח הז'אנר והתחיל לשלב בתוכו גיטרות וסגנון גוטי יותר, בין חלוצי התקופה: Stromkern ,Funker Vogt, E-Craft, Suicide Commando ,Feindflug ו-Velvet Acid Christ.
בשנות ה-90' המאוחרות הז'אנר שוב שינה גוון וקיבל יותר אלמנטים מז'אנר הסינתפופ והטראנס, בין חלוצי התקופה: VNV Nation ,Apoptygma Berzerk ,Assemblage 23 ו-Covenant. תקופה זו מייצרת ז'אנר חדש הנקרא: פיוצ'רפופ הנחשב לאבלוציה של ה-EBM.