The Chronic

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

The Chronic

אלבום מאת ד"ר דרה
יצא לאור	15 בדצמבר, 1992
הוקלט	1992
סוגה	גנגסטה ראפ, G-Funk
אורך	62:52
חברת תקליטים	Death Row Records
מפיק(ים)	ד"ר דרה
כרונולוגיית ד"ר דרה
‏([[]]‏)	The Chronic ‏(1992‏)	Dr. Dre Presents...The Aftermath ‏(1996‏)
האלבום ב-allmusic
[{{{amg2}}} האלבום ב-allmusic]
האלבום ב-Mooma

The Chronic הינו אלבום ראפ מאת האמן והמפיק ד"ר דרה שהוקלט ב-1992. שם האלבום נלקח מסלנג של המילה מריחואנה. היה זה אלבומו הראשון של ד"ר דרה במסגרת חברת התקליטים החדשה, Death Row Records, שפתח יחד עם חברו שוג נייט לאחר שפרש מלהקת הגנגסטה ראפ ה-N.W.A.

אלבום זה הכתיר את ד"ר דרה אחד מאמני הראפ הטובים ביותר של כל הזמנים. The Chronic היה התקליט שפתח תת-תקופה חדשה לגנגסטה ראפ המכונה G-Funk (מבוסס על ה P-Funk של ג'ורג' קלינטון) עם מקצבים איטיים יותר.

ד"ר דרה ניצל את האלבום כדי "לרדת" (diss) על חברו לשעבר Eazy-E ללהקת N.W.A. השיר "('Fuck Wit Dre Day (And Everybody's Celebratin" המכוון ישירות נגד איזי-אי וחברת התקליטים שלו (Ruthless Records).

לזכותו של The Chronic נאמר שהצליח לפתח קריירת מוזיקה להרבה אמני ראפ מבטיחים ביניהם הבולט ביותר הוא הראפר סנופ דוג שהופיע ברוב שירי האלבום. חוץ מסנופ דוג גם שלושה מבני דודיו (נייט דוג, דאת ניגה דאז ו-RBX וכן אחיו החורג של ד"ר דרה - וורן ג'י וגם קורופט ודה ליידי אוף רייג' שהופיעו באלבום פתחו קריירת סולו מצליחה וחלקם ממשיכים עד היום להנפיק אלבומים.

ההצלחה של האלבום הייתה אדירה והפכה את חברת התקלטים שלו, Death Row Records, ל"אימפריית ראפ" שמאוחר יותר תתייצב בקרב "החוף המערבי נגד החוף המזרחי" מול חברת התקליטים של פאף דאדי, Bad Boy Records. מגזין הרולינג סטון דירג את The Chronic במקום ה-137 ברשימת 500 האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים כאשר הוא אלבום הראפ הרביעי ברשימה רק 4 מקומות אחרי Ready To Die של הנוטוריוס בי.איי.ג'י. MTV דירג את אלבום זה כאלבום הראפ השלישי הטוב ביותר בכל הזמנים.

האלבום מכיל 4 סינגלים: "('Fuck Wit Dre Day (And Everybody's Celebratin", השיר "Let Me Ride", השיר "Nuthin' But A G Thang" ו"Lil' Ghetto Boy". הסינגל "Nuthin' But A G Thang" נחשב עד היום לאחד משירי הראפ הטובים ביותר של כל הזמנים והיה מקום ראשון בכל המצעדים בעוד ש-"Let Me Ride" זיכה את ד"ר דרה בפרס הגראמי לביצוע שיר הראפ הכי טוב לזמר לשנת 1994.