אברהם איכר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם איכר (1899 – 1980), ממייסדי ההגנה.
נולד ברוסיה ב-1899, עלה לארץ ישראל ב-1914, ממתנדבי היישוב לגדוד העברי הארץ ישראלי במלחמת העולם הראשונה.
נמנה עם מייסדי ההגנה ב-1920, והצטרף למנגנון הקבע של "ההגנה" (1923). מילא תפקידי פיקוד והדרכה בתל אביב, בחיפה ובעמקים. 4 שנים היה מפקד מחוז תל אביב, ממניחי היסוד למערכת ההדרכה ב'הגנה'. ב-1929 מונה, בנוסף לתל אביב, למפקד מחוז ירושלים של "ההגנה", במקומו של אברהם תהומי. נעצר על ידי הבריטים לאחר הצלחתו בהפעלת אנשי ההגנה לבלימת הפורעים הערביים בירושליים במאורעות 1929, נדון למאסר קצר ולתשלום קנס.
אחרי פרוץ המרד הערבי הגדול בשנת 1936, פעל כקצין קישור בצפון הארץ לענייני הנוטרות בין הסוכנות היהודית לבין המשטרה הבריטית, הקים עם אורד וינגייט את היחידות המיוחדות ואת המשמרות הניידים. הכשיר בקורסים משותפים עם הבריטים נוטרים ולקח חלק ביצור נשק במחתרת הפצתו בסליקים ויבוא הנשק מחו"ל. נמנה עם מקימי משמר החופים ופיקד עליו עד לסוף מלחמת העולם השנייה והעברת משמר החופים לידי הפלמ"ח. היה קצין הבטחון של הסוכנות היהודית בשנים 1950 עד 1960. הכשיר את כיתות הכוננות ביישובים החדשים ברחבי הארץ להגנה כנגד ההסתננות. היה חבר עם גולדה מאיר ויהודה ארזי בוועד להקמת מוזיאון ההגנה בבית אליהו גולומב בשדרות רוטשילד בתל אביב.
נמנה על מייסדי מושב אביחיל ליד נתניה. מיוזמי ומקימי מוזיאון בית הגדודים במושב.
נפטר בישראל בשנת 1980.
