אדוארד מריקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדוארד מריקה Eduard Mörike (8 בספטמבר 1804, לודוויגסבורג, באדן-וירטמברג - 4 ביוני 1875, שטוטגרט), משורר גרמני מן האסכולה השוואבית, סופר ומתרגם, וכן איש כמורה.
[עריכה] חייו
מריקה נולד כילדו השביעי של קרל פרידריך מריקה, יועץ רפואי. היו לו שנים עשר אחים ואחיות. בשנת 1818 התחיל בלימודי תאולוגיה לפי רצון משפחתו, תחילה ב-Urach ואחר כך בטובינגן בשנים 1822 עד 1826. בשנים 1834 עד 1843 נשא בתפקידי כמורה שונים ברחבי וירטמברג.
אימו ואחותו התגוררו איתו בבית הכומר שלו. ניסיונו משנת 1828 להתקיים כסופר עצמאי נכשל. בתקופה זו נתכבו שיריו הראשונים כמו "בוקר ספטמבר" ו"Er ist's" ("זה הוא ולא אחר"), שיר בן תשע שורות המבשר על האביב והוא אחד מן השירים הגרמניים המצוטטים ביותר.
בשנת 1832 ראה אור הרומאן "Maler Nolten" ("הצייר נולטן"), אחד מרומאני החניכה החשובים של הספרות הגרמנית, שזכה לפופולריות אדירה.
מותה של אימו בשנת 1841 הביא למשבר קשה בחייו. בשל מצבו הבריאותי הרופף פרש ממשרת הכמורה בשנת 1843 והתיישב ב-Bad Mergenthein שבצפון מזרח וירטמברג, כשהוא למעשה גימלאי בן 39. בשנת 1851 נשא לאישה את מרגרטה פון שפאט ואחר כך לימד ספרות במוסדות של הכנסייה בשטוטגרט וב-Lorch. בשנת 1852 העניקה לו אוניברסיטת טובינגן תואר דוקטור של כבוד. עד 1855 פרסם את יצירותיו החשובות בפרוזה, ולא שב עד למותו, למעט כמה חריגים זניחים, לכתיבת שירה.
בשנים 1873-1867 החליף את מקום מגוריו לעתים תכופות. העיר Fellbach שבה התגורר מעניקה עד היום את "פרס מריקה" על שמו. לבסוף התיישב בשטוטגרט.
במשך כל חייו נהג לאסוף פריטים יומיומיים שונים. במיוחד נהג לאסוף מאובנים, ואף קרא ספרות מקצועית רבה בנושא. חיבה זו למאובנים מצאה ביטוי אף בשיריו.
[עריכה] יצירתו
מריקה נחשב במשך שנים ארוכות כנציג מובהק של זרם הבידרמאייר בספרו הגרמנית, זרם פוסט-רומנטי המקביל בקירוב מבחינה כרונולוגית לזרם Vormärz שלפני אביב העמים, ואשר הירבה להפליג בשבחיה של המולדת הגרמנית. כיום מיטיבים לעמוד על זרמי המעמקים בשירתו של מריקה ולהבחין במודרניות של המנוסה-מן-העולם שבה. ליצירתו מקום מרכזי בספרות הגרמנית של המאה ה-19. שיריו ניחנו בשפה טבעית ופשוטה ובסגנון חינני ומקורי. רבים משיריו (לידר) הולחנו בידי הוגו וולף.
