אדם ברוך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוך רוזנבלום (נולד ב־9 באפריל 1945) הידוע יותר בשם העט אדם ברוך הוא עיתונאי, עורך, סופר, ומבקר אומנות ישראלי.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
נולד בשכונת מאה שערים בירושלים, סבו מצד אמו הוא הרב יצחק יעקב וכטפויגל (ראש ישיבת מאה שערים ואב בית הדין למקהלות האשכנזים). גדל ברמת גן. אביו הוא המשפטן וסוחר היודאיקה אשר רוזנבלום, ששימש כמנכ"ל משרד הפנים מטעם המזרחי בשנות החמישים. בוגר מדרשיית נעם בפרדס חנה. כיום מתגורר בשכונת נגה ביפו. היה נשוי לצלמת אריאלה שביד, אב לשנים.
[עריכה] עיתונות
ערך את העיתונים: מושג (1976-1974), מוניטין (1982-1978), שישי-תרבות (1996-1995) וגלובס (1996-1992). במהלך שנות השמונים היה עורך "מוסף 7 ימים" של ידיעות אחרונות (ואף הוביל את העריכה המחודשת של רשת המקומונים מקבוצת ידיעות אחרונות). למשך תקופה קצרה ב־1992 שימש כעורך מעריב (כשהעיתון היה בבעלות איל ההון היהודי רוברט מקסוול). כיום בעל טור קבוע ב"מוסף השבת" של מעריב בשם '"שישי'" (טורים אישיים בעבר: 'קשר עין' \ עמוד אמנות שבועי בידיעות אחרונות ו'צבע שני' ב"כותרת ראשית").
אחד מהישגיו העיתונאים החשובים של ברוך הוא ראיון שקיים עם האלוף שמואל גונן בג'ונגל של הרפובליקה המרכז אפריקאית, ראיון שעליו התבסס המחזאי הלל מיטלפונקט במחזהו "גורודיש", שהוצג בתיאטרון הקאמרי (ברוך היה דמות מרכזית בהצגה).
במדיה המשודרת יצר ברוך את סדרת הראיונות "אדם ברוך מחפש תשובה" (ששודרה בערוץ הראשון), ואת הסרט הקצר (24 דקות) "עד ראייה" (2003) בערוץ 2 (שעובד גם לתערוכה מוזיאונית). ב־2001 שימש כחבר במליאת רשות השידור. היה שותף עם התעשיין סטף ורטהיימר בחברת התקשורת "היום", ושמו נקשר בהתמודדות על המכרז להפעלת ערוץ המורשת יחד עם איש העסקים שלמה בן-צבי.
[עריכה] סגנון כתיבה
בתחילת כתיבתו העיתונאית נטה ברוך לכתיבה בסגנון הניו-ג'ורנליזם (שמבשרה היה האנטר ס. תומפסון) וכעורך קידם כתבים בסגנון זה (כמו רשימותיהם של רון מיברג ודוד אבידן) אך עם השנים כאשר צמצם את כתיבתו העיתונאית לכדי טור שבועי אחד זנח את ז'אנר זה לטובת סגנון כתיבה חדשה המזוהה עמו במדורו "שישי".
הטור הוא אוסף רשימות קצרות מאוד המתייחסות לסדר היום הציבורי. ברבות מאותן רשימות עונה ברוך על שאלות הקוראים (בעיקר בתחומי היהדות וההלכה) והם למעשה שו"ת הלכתי. בנוסף כולל הטור בוקסה אומנותית קבועה, ואת הרפליקה 'יקירתי'. סגנון כתיבתו של ברוך נוטה לפשטות וקיצור והוא מושפע בצורה ניכרת מסגנונם של ספרי השו"ת ההלכתיים שבהם הוא מתעסק ועליהם הוא מרבה לכתוב. רבים מפרשים את כתיבתו כמתנשאת בעיקר בשל עמדת הכל־יודע שמתוכה הוא מתעקש לכתוב.
כתיבת הפרוזה של ברוך (כפי שהיא מתבטאת בספרו "הוא היה גיבור") מתאפיינת גם היא בפשטות וריאליזם, אך גם ביכולת לבנות סיפור מורכב כשצריך.
[עריכה] יהדות
בכתיבתו מנסה אדם ברוך להלך על קו התפר בין היהודי לישראלי (למשל בסדרת ספריו ההלכתיים־למחצה: 'סדר יום', 'חיינו' ו'בתום לב') ופועל כפרשן בתחומים שבין המסורתי למודרני בראי ההלכה. לצד הערכה לפעלו התורני של ברוך וסיועו להסברת ההלכה במגזר שאינו שומר תורה ומצוות, רבים מהמוסד הרבני מזלזלים בניסיונו של ברוך להפוך למעין אדמו"ר חילוני ללא כל הסמכה (השכלתו התורנית כוללת רק ישיבה תיכונית), הקלות שבה הוא מרשה לעצמו לפסוק בעניינים רציניים, והעובדה שאורח חייו אינו דתי במובן האורתודוקסי המקובל.
ברוך הוא ממעריציו ומקורביו של הרב עובדיה יוסף (מסה על תפיסתו של הרב יוסף ע"פ הפסיקות ההלכתיות שלו נמצאת בספרו של ברוך 'סדר יום') ומשמש, בפעמים רבות, כמסבירו בציבור. בנוסף הוא מרבה להתעסק בתפיסתו התאולוגית של הרב יואל טייטלבוים (האדמו"ר מסאטמר).
אורח חייו הוא מסורתי (הוא חובש בקביעות כובע קסקט כסוג של כיסוי ראש), והוא ממחדשי בית הכנסת "זכרון ברוך" ביפו. החתן הראשון של פרס ישעיהו ליבוביץ למחשבה מודרנית (1999), וזוכה פרס אבי-חי (2002).
[עריכה] אמנות ותרבות
ברוך התחיל את דרכו כמבקר אמנות משפיע מטעם 'ידיעות אחרונות' ונמנה כיום עם מעצבי דעת הקהל באמנות הישראלית. בין השנים 1996-2002 כיהן כנשיא בית הספר לאמנות קאמרה אובסקורה. תערוכות באוצרות אדם ברוך:
- הביתן הישראלי בביאנלה הבינלאומית בוונציה ב־1988 וב־1990
- הביתן הישראלי בביאנלה הבינלאומית לצילום בעין חרוד 1988
- זהו טבע, והוא לא האלוהים, אברהם פסו, ציור, 2001
- הישראלים, מיכה קירשנר, צילום, 1997
- בשנת 2000 שימש כאוצר העיר תל אביב-יפו.
עבודות אישיות:
- עד ראייה, (תערוכת יחיד), מוזיאון תל אביב, 2003.
- ציור במסגרת הפרויקט האומנותי פרופיל תל אביב (שברוך היה בין יזמיו).
ברוך הופיע בתפקיד עצמו בסרטו של אסי דיין "מר באום" (1997) ובפרק בסדרה הבורגנים.
בתחום התרבות מרבה ברוך להתעסק ולכתוב על יצירותיהם ומורשתם של דוד אבידן, חנוך לוין, רפי לביא ויחיאל שמי.
[עריכה] תחומים נוספים
מלבד עיסוקיו העיתונאים-אומנותיים מקפיד ברוך להציג את עצמו כמשפטן (חבר לשכת עורכי הדין בישראל, בעל רישיון עורך דין) וכלכלן.
[עריכה] ספריו
- מה נשמע בבית (2004) רשמים על ישראל של 25 השנים האחרונות
- חיינו (2002) ספר תקנונים יהודי ישראלי
- בתום לב (2001) מחקר בין היהודי לישראלי
- סדר יום (2000) חיי יום יום בראי ההלכה
- הוא היה גיבור (1999) קובץ סיפורים קצרים ונובלות
- לוסטיג (1985) סיפור אוטוביוגרפי
- פיסול חילוני (1988) על יחיאל שמי
[עריכה] לקריאה נוספת
- הסמנטיקה של השיח השיח החידתי של אדם ברוך, מאת מירי בת-משה הורביץ, נדפס בלמ"ד לאיל"ש, תשס"ד 2003.
- ללשון הסיפור המיניאטורי של אדם ברוך, מאת מירי בת-משה הורביץ, נדפס בקול ליעקב, תשס"ג 2003.
- יש נביא בעירו, התרחיש הטיעוני כאחת מדרכי הטיעון של אדם ברוך ב"שישי", מאת מירי בת-משה הורביץ, נדפס בחלקת לשון, תש"ס 2000.
[עריכה] קישורם חיצונים
- שישי, טורו של אדם ברוך ב"מעריב".
- מה נשמע בבית פרק מתוך הספר.
- לילה בלי כוכב על רפי לביא.
- עבודה של ברוך (יונתן רטוש) מתוך "פרופיל תל אביבי".
