אוברון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוברון | |
---|---|
גילוי | |
נתגלה על ידי: | ויליאם הרשל |
תאריך: | 11 בינואר 1787 |
מאפיינים מסלוליים | |
רדיוס ממוצע: | 583519 ק"מ |
אקסצנטריות: | ~0.0016 |
משך זמן הסיבוב: | 13.463234d |
נטייה: | ~0.7° |
ירח של: | אורנוס |
מאפיינים פיזיים | |
קוטר ממוצע: | 1522.8 ק"מ |
שטח הפנים: | קמ"ר |
מסה: | 3.014×1021 ק"ג |
צפיפות ממוצעת: | 1.63 גרם/ס"מ3 |
כוח משיכה על פני השטח: |
0.346 מטר/שנייה2 |
משך זמן הסתובבות: |
? |
שיפוע הציר: | ?° |
אלבדו: | 0.24 |
לחץ אטמוספירי: | 0 kPa |
אוברון הוא הירח הקיצוני ביותר מבין ירחיו הגדולים של אורנוס. הוא נתגלה ב-11 בינואר 1787 על ידי ויליאם הרשל.
השם "אוברון", ושמות ארבעת ירחי אורנוס האחרים שהיו ידועים בזמנו של הרשל, הוצע על ידי בנו של הרשל, ג'ון הרשל, לפי בקשתו של ויליאם לאסל שגילה שנה קודם לכן את הירחים אריאל ואומבריאל. לאסל נהג להמשיך את שיטתו של הרשל מ-1847 במתן שמות שנתן לירחים שגילה , ולפיה ניתנו השמות לשבעת ירחי שבתאי שהיו ידועים אז, וגם השם "היפריון" לירח השמיני של שבתאי, אותו גילה.
כל ירחי אורנוס קרויים על שם דמויות ספרותיות של ויליאם שייקספיר או אלכסנדר פופ. אוברון קרוי על שמו של מלך הפיות במחזה "חלום ליל קיץ".
[עריכה] מאפיינים
אוברון מורכב מכ-50% מים קפואים, 30% סלע צורני, וכ20% תרכובות של פחמן עם מימן דוגמת מתאן ועם חנקן. פני השטח שלו עטויים קרח ונושאים צלקות ומכתשים רבים, אך ללא עדויות לפעילות פנימית ניכרת, פרט לחומר כהה המכסה את תחתיתם של מכתשים רבים.