אוהב גר לוצאטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוהב גר לוצאטו (באיטלקית Philoxène Luzzatto או Filosseno Luzzatto, טריאסטה, 10 ביולי 1829 - פאדובה, 25 בינואר 1854) - בלשן יהודי-איטלקי, בנו של שמואל דוד לוצאטו.

אוהב גר לוצאטו נולד לשמואל דוד לוצאטו ובלהה בת שבע (לבית סגרה) בני משפחת לוצאטו המפורסמת, בשנת 1829. את שמו, אוהב גר, נתן לו אביו על שם מחקר על תרגום אונקלוס בו עסק באותם ימים. למד בבית המדרש לרבנים בפאדובה, שנוהל על ידי אביו, וכבר בגיל 15, החל במחקריו בתחום השפות השמיות והסנסקריט. בין השאר עסק בפיענוח כתובות על מצבות בבית הקברות היהודי בפאדובה. חלק ממחקריו בתחום זה, יצאו לאור על ידי אביו בספרו "כוכבי יצחק". כבר בהיותו כבן עשרים, נודע אוהב גר לוצאטו בקרב הקהילה המדעית באירופה. חלק מחייו, חי בפריז, שם התגורר אצל יהודי עשיר בשם אברהם הכהן, שעזר לו מאוד, ואחר כך עזר גם גם לאביו - שד"ל, להוציא לאור חלק מספריו. בתקופה זו לקה אוהב גר לוצאטו במחלה פנימית קשה, ולאחר חצי שנה, החלים מעט, וחזר לבית אביו לפאדובה. לאחר תקופה קצרה, חלה שוב, וכעבור כחצי שנה נפטר, בהיותו בן 24 שנה בלבד.

כתב מספר מחקרים חשובים בבלשנות, ביניהם:

• הסנסקריטיזם של השפה האשורית (1849)
• מחקרים על הכתובות האשוריות של פרסופוליס, ואן, חמדאן, וחורסאבאד (1850)
• הערה על חסדאי אבן שפרוט (1852)
• חיבור על היהודים החבשים או הפלשים (1851)

כמו כן תרגם שמונה עשר פרקים מספר יחזקאל לאיטלקית עם ביאור עברי.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אוהב גר לוצאטו במהדורת 1901 - 1906 של Jewish Encyclopedia (אנגלית)