פאדובה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פָּאדוֹבָה, או פָּדוּאָה, היא עיר מרכזית בחבל ונטו שבצפון איטליה. פאדובה נחשבת כמרכז המסחר והתקשורת של האזור ושל צפון איטליה בכלל.
אוכלוסייתה של פאדובה מונה 211,985 איש, נכון ל- 2004, אולם במטרופולין של העיר מתגוררים 1,600,000 איש. פאדובה ממוקמת על נהר בָּאקִילְיוֹנֶה (Bacchiglione), ארבעים ק"מ ממערב לונציה, ועשרים ותשעה ק"מ דרומית לוִיצֶ'נְצָה.
למרות שמבחינה תיירותית העיר וונציה הסמוכה עולה עליה, פאדובה נחשבת כמוקד לתיירים, ובה נוף מרהיב וציורי, רחובות עתיקים וצרים המרוצפים באבן, וגשרי אבן עתיקים על פני נהר הבָּאקִילְיוֹנֶה.
פאדובה נטועה בתרבות סוף ימי הביניים. בשנת 1592 עבר אליה גלילאו, מהעיר פיזה, ובה המציא ב-1594 את משאבת המים המונעת על ידי כוח סוסים. פאדובה היא גם העיר שבה מתרחש המחזה אילוף הסוררת של ויליאם שייקספיר.
העיר הייתה ידועה גם בעולם היהודי של ימי הביניים, והתגוררה בה קהילה יהודית גדולה, אמידה ומבוססת של מגורשי ספרד וצאצאיהם. הקהילה היהודית עצמה, כקהילת יהודיות אחרות בצפון איטליה, נכחדה בשואה.
כשנבנה בשנות החמישים היכל שלמה בירושלים, הובא אליו מאיטליה ארון הקודש מבית הכנסת הספרדי בפאדובה, שהינו אחד הפריטים המפוארים ביותר במקום. ארון הקודש, שנבנה ב-1728, ניצב יותר ממאתיים שנה בבית הכנסת הספרדי שבעיר פאדובה. לכבוד חנוכת ארון הקודש באיטליה חיבר רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל), רב הקהילה, סדר מיוחד של שירים וזמירות בשם "חנוכת הארון".
