אופק (לוויין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

לוויינים בסדרת אופק
שם	תאריך שיגור	הערות
אופק 1	19 בספטמבר 1988	שימש כניסוי לטכנולוגית הלוויינים הישראלית.
אופק 2	23 באפריל 1990	המשך הניסוי - פעל בחלל למספר חודשים.
אופק 3	5 באפריל 1995	הלוויין הישראלי הראשון שהיה בעל יכולת צילום.
אופק 4	22 בינואר 1998	שיגורו נכשל - נפל לים התיכון.
אופק 5	28 במאי 2002	לוויין הצילום המבצעי החשוב והפורה ביותר של ישראל.
אופק 6	6 בספטמבר 2004	נפל לים התיכון דקות ספורות לאחר שיגורו.

אופק היא סידרה של לווייני צילום ישראליים.

[עריכה] תוכנית הלוויינים הישראלית

הלוויין הראשון בסידרה, "אופק 1" היה הלוויין הישראלי הראשון בחלל. הלוויינים חגים מסביב לכדור הארץ בגובה נמוך ומשלימים סיבוב כל 90 דקות. הטכנולוגיה של לווייני האופק נחשבת מהמתקדמות מסוגה בעולם. כלי תקשורת בארץ כתבו כי הלוויין "אופק 3" יכול "לצלם מספרי רישוי של מכוניות בבגדד". (קביעה שגויה כמובן - אין יכולת כזו לאף לוויין בעולם). הלוויינים משמשים בעיקר כדי לאסוף מודיעין על יעדים רחוקים ממדינת ישראל כגון תוכניות הגרעין של איראן והמתקנים הצבאיים במדבר הסורי.

שיגור לווייני "אופק" היווה שיא בפעילות אשר החלה בראשית שנות ה־70 עם השתלבות מדענים ישראלים במחקרי חלל. הפעילות נמשכה דרך הקמת סוכנות החלל הישראלית שליד משרד המדע בשנת 1983, והגיעה, כאמור, להישג בינלאומי עם שיגור הלוויין אופק 1.

הלוויינים משוגרים משדה שיגור הטילים בבסיס חיל האוויר בפלמחים על גבי משגר הלוויינים שביט. הלוויינים והמשגרים שלהם מפותחים בתעשייה האווירית לישראל. המצלמה ומערכות האופטיקה מיוצרות על ידי חברת אל-אופ. תוכנית "אופק" פתחה אופקים חדשים לתעשיות ההי-טק של מדינת ישראל והציבה אתגר אשר אך אומות מעטות, ובמיוחד בגודלה של ישראל, היו מוכנות להתמודד איתו. החל מהגיית התוכנית ב-1982, היא דרשה גיוס מאמצים מקבילים במחקר ופיתוח, בנית התשתיות, בהכשרת מאות מהנדסים וטכנאים ולאחר מכן בתכנון, בנייה, ניסויים ולבסוף בשיגור עצמאי של הלוויינים. התעשייה האווירית נבחרה כקבלן ראשי לתוכנית "אופק", לבדיקות ולאינטגרציה, לבנית מרכז שליטה ובקרה ותחנת קליטה קרקעית והפעלתם וכל אלה נבנו באתר מפעל מב"ת ביהוד.

לווייני אופק הם היחידים בעולם שמשוגרים לכיוון מערב, בניגוד לכיוון הסיבוב של כדור הארץ. הדבר נעשה כדי שבעת כישלון הלוויינים לא יפלו על אזורים מיושבים או לידיים של מדינות זרות. לוויינים ישראליים אחרים משוגרים מאתרים במדינות אחרות.

ב-13 בנובמבר 2005, פירסמה סוכנות הידיעות של הודו שציטטה את כתב העת ספייז ניוז כי ישראל החליטה לשגר את לוויין הריגול הבא שלה באמצעות משגר הלוויינים במסלולים הקוטביים של הודו (Polar Satellite Launch Vehicle (PSLV ולא להסתמך על משגר השביט מתוצרת בית [1].

[עריכה] לווייני אופק

[עריכה] אופק 1

מדליה בהנפקת החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות לציון שיגור אופק 1

אופק 1

אופק 1 היה הלוויין הישראלי הראשון, והראשון בסדרת הלוויינים "אופק". הלוויין פותח ונבנה בישראל, ושוגר ב־19 בספטמבר 1988, באמצעות משגר ה"שביט". בשיגורו הצהירה מדינת ישראל על רצינות כוונותיה להיכנס לעידן החלל, ובכך הצטרפה כחברה השמינית למועדון היוקרתי של מדינות ששיגרו בכוחות עצמן לוויין מתוצרתן. הלוויין עצמו שימש כניסוי לטכנולוגית הלוויינים. משקל הלוויין היה 156 ק"ג. הלוויין שהה בחלל 118 יום במסלול אליפטי עם אפוגיאה של 1,150 ק"מ ופריגיאה של 248 ק"מ. הניסוי הצליח מעבר למשוער לכל מרכיביו: השיגור, המעקב וניטור המכשור שבלוויין על ידי תחנת הבקרה ועצם התפקוד של הלוויין בתנאים העויינים של החלל.

[עריכה] אופק 2

אופק 2 שוגר ב-23 באפריל 1990. ללוויין זה בידוד תרמי והגנה מקרינה קוסמית משופרים, מחשב, גיירוסקופים ומגנטומטרים משופרים וכן תקשורת דו-כיוונית אשר אפשרו בדיקת השליטה בלוויין. הלוויין תפקד בצורה מושלמת במסלול אליפטי עם אפוגיאה של 1,580 ק"מ ופריגיאה של 210 ק"מ.

[עריכה] אופק 3

אופק 3

אופק 3 שוגר ב-5 באפריל 1995. היה זה הלוויין הישראלי הראשון שהיה בעל יכולות צילום. שהה בחלל עד שנת 2000. השיגור בוצע על ידי משגר שביט של תע"א/מל"מ למסלול של 370x750 ק"מ. זה היה לוויין דור שלישי, מיוצב בשלושה צירים לחישה מרחוק. ללוויין מערכות מחשוב ותקשורת משופרים, כנפיים סולריות (לעומת פנלים צמודים לגוף בשני הניסויים הראשונים).

[עריכה] אופק 4

אופק 4 שוגר ב-22 בינואר 1998, ונועד להיות מחליפו המבצעי של אופק 3. אולם שיגורו נכשל והלוויין צלל לים התיכון.

[עריכה] אופק 5

אופק 5 שוגר ב-28 במאי 2002. זהו לוויין הצילום המבצעי החשוב והפורה ביותר של ישראל עד כה.

[עריכה] אופק 6

אופק 6, השישי בסדרת "אופק", שוגר ב-6 בספטמבר 2004 בשעה 13:53 מבסיס חיל האוויר ליד קיבוץ פלמחים, באמצעות משגר ה"שביט". עקב תקלה בקופסת מכשירים המחוברת לשלב השלישי בביצוע פעולה מסוימת לא ניצת השלב השלישי כראוי והמשגר כשל מלהביא את הלוויין לגובה המתאים והמהירות הנכונה בחלל. המשגר המשיך לשייט מעט ברום האטמוספירה עד שנפל והתרסק לתוך הים.