חיל האוויר הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיל האוויר הישראלי הוא הזרוע האווירית של צבא הגנה לישראל. חיל האוויר הישראלי נחשב לחזק במזרח התיכון, ולאחד מחילות האוויר הטובים והמתקדמים בעולם. בחודש יולי 2005 שונה שם חיל האוויר ל"זרוע האוויר והחלל" [1]. בראש חיל האוויר עומד קצין בדרגת אלוף. מפקד חיל האוויר (מח"א) הנוכחי הוא האלוף אליעזר שקדי.

תוכן עניינים 1 מבנה זרוע האוויר והחלל 1.1 מטה חיל האוויר 1.2 מפקדות מקצועיות 1.3 בסיסי טיסה 1.4 טייסות טיסה 1.4.1 טייסות מטוסי קרב 1.4.2 טייסות מסוקים 1.4.3 טייסות תובלה, בקרה ומודיעין 1.4.4 טייסות כלי טיס בלתי מאוישים 1.5 מערך הנ"מ 1.6 מערך האחזקה 1.7 מערך הבקרה 1.8 כוחות אוויר מיוחדים 1.9 טייסות ניסויים 1.10 מערך ההדרכה 2 היסטוריה 2.1 מלחמת העצמאות 2.2 מבצע קדש 2.3 מלחמת ששת הימים 2.4 מלחמת ההתשה 2.5 מלחמת יום הכיפורים 2.6 מבצע שלום הגליל 2.7 אינתיפאדת אל אקצה 2.8 מלחמת לבנון השנייה 3 מבצעים בהשתתפות חיל האוויר 4 ראו גם 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים

[עריכה] מבנה זרוע האוויר והחלל

[עריכה] מטה חיל האוויר

מטה חיל האוויר שוכן בבסיס הקריה בתל אביב. המטה נחלק למספר להקים. להק הוא יחידה ראשית במטה החיל. בראש כל להק עומד קצין בדרגת תת-אלוף, הכפוף ישירות למפקד חיל האוויר. למעט ראש להק ציוד, כל ראשי הלהקים הם אנשי צוות-אוויר. הלהקים הם:

• להק ראש המטה (רמ"ט) - מופקד על בנין הכוח בחיל-האוויר, מבקר את מימושו ומתאם את עבודת המטה הבין להקית.
• להק אוויר - אחראי על הפעילות המבצעית, פעילות האימונים וההדרכה והפעילות השוטפת של חיל-האוויר.
• להק אוויר למסוקים - עוסק במדיניות הטיסה של מערך המסוקים.
• להק מודיעין (למד"ן) - מגבש ויוצר את תמונת המודיעין למשימות חיל-האוויר, ומשתתף ביצירת תמונת המודיעין הכוללת, כחלק מקהילת המודיעין.
• להק ציוד (לצ"ד) - אחראי על לוגיסטיקה ופיתוח המערכות השונות שמפעיל החיל ושמירת מלאי החלפים עבור מערכות אלו.
• להק כוח אדם (לכ"א) - אחראי לניהול, לפיתוח ולטיפוח המשאב האנושי בחיל-האוויר.

[עריכה] מפקדות מקצועיות

בנוסף ללהקים, קיימות מספר מפקדות מקצועיות בחיל האוויר. המפקדות הן:

• מפקדת כוחות הנ"מ (מכהנ"ם) - מפקדת כוחות הנ"מ אחראית למערך הנ"מ בחיל האוויר הישראלי. בראש המפקדה עומד קצין ממערך הנ"מ בדרגת תת-אלוף.
• מפקדת יחידות הבקרה (מיח"ה) - מפקדת יחידות הבקרה אחראית למערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי. בראש המפקדה עומד קצין ממערך הבקרה בדרגת אלוף-משנה.
• מפקדת כוחות אוויר מיוחדים (מכא"ם) - אחראית לכוחות אוויר מיוחדים בחיל האוויר כגון יחידת שלדג ויחידה 669.
• מפקדת קצין רפואה חילי (מקרפ"ח) - מרכזת את כל הפעילות הרפואית בחיל האוויר.

[עריכה] בסיסי טיסה

ערך מורחב – בסיס טיסה

בסיס טיסה של חיל-האוויר הוא שדה תעופה צבאי בו מוצבות טייסות.

קיימים שני סוגי בסיסי טיסה:

• כנף: בסיס טיסה בו יש טייסות בלבד, מפקד הכנף הינו איש צוות-אוויר בדרגת אלוף-משנה.
• בסיס חיל-אוויר (בח"א): בסיס טיסה בו בנוסף לטייסות יש גם יחידות נוספות (כוחות אוויר מיוחדים למשל). מפקד בח"א הינו איש צוות-אוויר בדרגת אלוף-משנה או תת-אלוף.

בסיסי הטיסה הם: רמת דוד (כנף 1), שדה דב (כנף 15), לוד (בח"א 27), פלמחים (בח"א 30), תל נוף (בח"א 8), חצור (כנף 4), חצרים (בח"א 6), נבטים (כנף 28), רמון (כנף 25), עובדה (בח"א 10).

[עריכה] טייסות טיסה

טייסות הטיסה הן הטייסות המפעילות את כלי הטיס של החיל. מפקד טייסת טיסה הוא איש צוות-אוויר בדרגת סגן-אלוף, ולצידו משרתים סגני מפקד הטייסת: סמ"ט א' וסמ"ט ב' בדרגת רס"ן. לכל טייסת יש כינוי כמו למשל "טייסת העטלף" ומספר ייחודי, לרוב בן שלוש ספרות (יוצאת מן הכלל היא טייסת 69).

בכל טייסת טיסה קיים גף טכני, מפקדו הוא הקצין הטכני ולצידו קצין חימוש וקצין אחזקה. הגף הטכני מאוייש על ידי טכנאי צוות קרקע במקצועות: ממ"ס (מכונאי מטוסים), חָמָ"ם (חשמלאי מכשירן), חמש (טכנאי מערכות חימוש). הגף הטכני משמש כדרג א' של תחזוקה ופעילותיו כוללות: בדיקה יומית לכלי הטיס, בדיקה לפני טיסה, חימוש ותידלוק ותחזוקה קלה.

[עריכה] טייסות מטוסי קרב

טייסות מטוסי בקרב מפעילות מטוסים ליירוט ולתקיפה (אוויר-קרקע). רוב טייסות חה"א משתייכות לקטגוריית טייסות קרב. ישנם מטוסי קרב שאותם מטיס טייס בודד, ואחרים (מטוסים דו-מושביים) שאותם מטיסים שני אנשי צוות: טייס ונווט.

טייסות הקרב בחה"א מפעילות כיום את המטוסים הבאים:

• F-16: בדגמי A/B ("נץ"), בדגמי C/D ("ברק"), וכן בדגם F-16I ("סופה") המתקדם ביותר. כיום, זהו עמוד השידרה של חה"א.
• F-15: בדגמי A/B/C/D ("בז משופר"), וכן בדגם F-15I ("רעם") המתקדם ביותר. מטוס הקרב הגדול ביותר בחה"א, בעל כושר נשיאה גבוה ושרידות גבוהה מאוד.

בעבר הופעלו במערך הקרב גם המטוסים הבאים: F-4 פאנטום ("קורנס"), A-4 סקייהוק ("עיט"), מיראז' 3, נשר, כפיר, סופר מיסטר (סמב"ד), מיסטר, ווטור, אוראגן, מטאור, P-51 מוסטנג, מוסקיטו, ספיטפייר ("יורק"), B-17 מבצר מעופף, בופייטר, אוויה S-199 ("סכין") ועוד.

[עריכה] טייסות מסוקים

מערך המסוקים בח"א הוקם בשנות החמישים. מפקד טייסת המסוקים הראשון היה אורי ירום. תחילה כלל מסוקים קלים בודדים כגון: ההילר והאלואט. רק בסוף שנות החמישים נקלטו מסוקי תובלה מדגם סיקורסקי S-55 שהתגלו כלא אמינים ומאוחר יותר הסיקורסקי S-58 שרשם פרק מפואר במלחמת ששת הימים.

עידן המסוקים הכבדים נפתח בהקמת טייסת הסופר פרלון ("צרעה"), טייסת 114, מסוק תובלה כבד מתוצרת צרפת בעל יכולות אמפיביות. מסוקים אלו התפרסמו בין השאר בחילוץ ניצולים מהמשחתת אח"י אילת שטובעה סמוך לחוף רומני. מסוקי הבל 206 ("סייפן" לדגם הקצר, "סייפנית" לדגם הארוך) היוו את שדרת מסוקי התובלה הקלים בח"א ושימשו לרוב משימות ההטסה של בכירי צה"ל. כמו כן שירת בעבר בח"א מסוק קל בל 47 שכלל טייס אחד ונוסע לידיו ושימש בשנות השישים לתעבורת מפקדים בשדה.

ה-CH-53 סי סטאליון ("יסעור") הוא מסוק התובלה הכבד בח"א כיום. מסוק התובלה החדיש ביותר בחיל האוויר הוא ה-UH-60 בלק הוק ("ינשוף") שנכנס לשירות בחיל-האוויר ב-1994, והחליף בהדרגה את הבל 212 ("אנפה").

את עידן מסוקי הקרב פתחו בשנות השבעים ה-MD500 דיפנדר ("להטוט") וה-AH-1 קוברה ("צפע") אליהם הצטרף בתחילת שנות התשעים ה-AH-64 אפאצ'י ("פתן") מתוצרת בואינג שנחשב מסוק הקרב המשוכלל בעולם בזמנו. בשנת 2005 נרכשו מסוקי AH-64D אפאצ'י לונגבאו המכונים בחיל "שרף". מסוקי האפאצ'י לונגבאו נחשבים למתקדמים ביותר בעולם.

מסוק העטלף של ח"א פועל מעל גבי ספינות הטילים מסוג סער 5 של חיל הים. מסוק זה החליף את קודמו הדולפין.

מסוקי ח"א השתתפו במלחמות ישראל החל ממלחמת ששת הימים. מלבד חילוץ פצועים וטייסים שנטשו מעבר לקווי האויב השתתפו מסוקי הסער במשימות רבות שהתפרסמו: פעולת העומק בנג'ע חמדי (סופר פרלון), מבצע "תרנגול 53" - חטיפת המכ"ם הרוסי (יסעור), הנחתת סיירת הצנחנים בעומק סוריה במלחמת יום הכיפורים (יסעור) ועוד. מסוקי הקרב של ח"א ביצעו אלפי תקיפות כנגד קיני מחבלים והשמידו אלפי מטרות אויב בלבנון ובשטחי יהודה, שומרון ועזה. באינתיפאדת אל אקצה ביצעו המסוקים סיכולים ממוקדים כנגד פעילי וראשי טרור פלסטינים.

[עריכה] טייסות תובלה, בקרה ומודיעין

מערך התובלה של חיל האוויר אחראי על תובלה צבאית וכן על תובלה במבצעים מיוחדים (כגון מבצע אנטבה והעלאת יהודי אתיופיה).

מערך התובלה מפעיל מטוסים מדגמי C-130 הרקולס ("קרנף"), בואינג 707 ("ראם") ומטוסים קלים, בעיקר את הA-36 ביצ'קראפט בוננזה ("חופית") מתוצרת ריית'און, שהחליף את הTB-20 טרינידאד ("פשוש"). בעבר הפעיל מערך התובלה גם את הביצ'קרפט B-80 קווין איר ("זמיר"), ואת מטוסי "ערבה" מתוצרת התעשייה האווירית.

מערך הבקרה והמודיעין של חיל האוויר מפעיל מטוסים מסוג "ביצ'קראפט קינג איר" שנכנסו לשירות בשנות ה-80, וכן דגם מתקדם יותר של המטוס שזכה לכינוי "צופית" ונכנס לשירות בשנות ה-90. ובנוסף את "הביצ'קראפט קינג איירB200 "(קוקיה). כמו כן מפעיל חה"א מטוסים מסוג סי-סקאן ("שחף") תוצרת התעשייה האווירית, לצורך משימות סיוע אווירי עבור חיל הים.

בשנת 2005 החל חיל האוויר לקלוט את מטוסי ה"נחשון", מטוסי מנהלים מסוג גאלפסטרים V שהוסבו לתצורת איסוף מודיעין אותות (סיגינט) שזכה לכינוי "שביט", ולתצורת בקרה אווירית, שזכה לכינוי "עיטם".

בעבר הפעיל חה"א גם את מטוסי ה-PBY-A5 קטלינה, הדורניר D-28 ("עגור"), שיצאו לאחרונה משירות, וכן את מטוסי ה-E-2 הוקאיי ("דיה") להתראה מוקדמת ובקרה.

אחזקת מטוסי הבואינג 707 ("ראם") ה-C-130 הרקולס ("קרנף") והגאלפסטרים V ("נחשון") נעשית על-ידי התעשייה האווירית, זאת בניגוד לשאר כלי הטיס בחיל האוויר שאחזקתם נעשית על-ידי החיילים בגפים הטכניים.

[עריכה] טייסות כלי טיס בלתי מאוישים

מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים (כטב"ם) (בעבר נהוג היה להשתמש במושג מזל"ט), שפועל מאז שנת 1971 מפעיל כלי טיס בלתי מאוישים למגוון רב של מטרות. מערך הכטב"ם של חה"א זכה לפרסום רב באינתיפאדת אל אקצה עקב מעורבותם הגבוהה של הכטב"מים בהספקת מודיעין, איתור חוליות קסאם וסיוע בביצוע סיכולים ממוקדים בפעילי טרור. בעבר הפעיל חה"א כטב"מי מטרה (שמדמים מטוסים וטילים) וצילום אוויר מתוצרת אמריקנית, אך פרט לכך כל הכטב"מים של חה"א הם מתוצרת התעשיות הביטחוניות הישראליות.

כיום משרתים במערך הכטב"ם הסרצ'ר 2 ("כוכב לבן"), ההרון 1 ("שובל") וההרמס 450 ("זיק") למשימות סיור ואיסוף מודיעין, כמו גם סימון מטרות עבור נשק מונחה לייזר. כן משרת במערך ההארפי ("שיאון"), כטב"ם אוטונומי "מתאבד" למשימות דיכוי הגנה אווירית. כמו כן, מפעיל חיל האוויר כטב"מי תקיפה חמושים. [2] לטענת כתב העת אוויאיישן וויק אנד ספייס טכנולוג'י כטב"מים אלו הם למעשה כטב"מי הרמס 450 שצוידו במשגרי טילים. [3]

[עריכה] מערך הנ"מ

ערך מורחב – מערך הנ"מ בחיל האוויר הישראלי

בצה"ל, כוחות הנ"מ (נגד-מטוסים) כפופים לחיל האוויר. כוחות אלה אחראים על הפלת כלי טיס עוינים באמצעות ירי מהקרקע ומתן חיפוי נגד-מטוסים לכוחות היבשה של צה"ל. לוחמי הנ"מ מפעילים אמצעים שונים, ביניהם: טילי הכתף סטינגר, סוללות טילי הוק וסוללות טילי פטריוט. כמו כן, מפעיל המערך סוללות טילי חץ, המיועדים ליירוט טילים בליסטיים בעת מעופם.

[עריכה] מערך האחזקה

מערך האחזקה מעניק למטוסי חיל האוויר את הטיפול הטכני שבלעדיו לא ימריאו. המערך מתפקד ברמות שונות:

• טיפול שוטף בטייסות בדרג א'
• תיקונים רציניים יותר במוסכי הבסיסים בטייסת תחזוקה (דרג ב')
• פירוק מטוסים והרכבתם מחדש, עד הבורג האחרון, ביחידת האחזקה האווירית בדרג ד'.

לכל מטוס מנוהל מעין תיק אישי ובו פירוט כל רשימת התקלות שלו וכל פעולות התחזוקה שבוצעו בו.

[עריכה] מערך הבקרה

ערך מורחב – מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי

מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי אחראי על בניית התמונה האווירית, תמונה של כל כלי הטיס הנמצאים במרחב האווירי של מדינת ישראל וסביבתה. המערך ממונה על פיקוח על התנועה האווירית בכל המרחב האווירי של ישראל, וכן על גילוי וזיהוי נסיונות חדירה למרחב האווירי של מדינת ישראל, והכוונת מטוסי הירוט של החיל אל עבר מטרות אוויריות.

המערך כולל יחידות בקרה אזוריות (יב"א) בהר מירון ובמצפה רמון, יחידת בקרה אזורית נוספת בבעל חצור ויחידות בקרה מקומיות, דוגמת זה שבבסיס חיל האוויר בעובדה, הפרוסות ברחבי הארץ ומספקות כיסוי של המרחב האווירי של מדינת ישראל וסביבתה באמצעות מכ"מים. על כל יב"א מפקד קצין בדרגת סגן-אלוף. בראש מפקדת יחידות הבקרה (מיח"ה) עומד קצין בדרגת אלוף-משנה.

[עריכה] כוחות אוויר מיוחדים

חיל האוויר מפעיל מספר יחידות למשימות מיוחדות, הידועות שבהן:

• יחידת שלדג
• יחידת החילוץ והפינוי בהיטס (יחידה 669)

[עריכה] טייסות ניסויים

בזרוע האוויר קיימות שתי יחידות ניסויים:

• טייסת מנ"ט (מרכז ניסוי טיסה) - אחראית על ניסויים במטוסי קרב,מטוסי תובלה, מסוקים וכטב"מ.
• יחידת ניסוי טילים (ינ"ט) - אחראית על ניסוים בטילי הזרוע.

[עריכה] מערך ההדרכה

מערך ההדרכה של חה"א כולל שישה בתי-ספר עיקריים:

• בית הספר לטיסה (ביס"ט) - ממוקם בבסיס חיל-האוויר חצרים, ובו מתקיים קורס הטיס שמכשיר אנשי צוות אוויר (קצינים לוחמים בכלי טיס) - טייסים, נווטים ומכוננים.
• בית הספר למקצועות הטכניים (ביסל"ט) - ממוקם בבסיס חיל-האוויר חיפה (בח"א 21). ביסל"ט מכשיר חיילים לשירות במערך הטכני של החיל כמכונאים, חשמלאים וטכנאים.
• בית הספר למקצועות התעופה (ביסמ"ת) - ממוקם ב בסיס חיל-האוויר עובדה (בח"א 10). ביסמ"ת מכשיר חיילים לשירות במערך התעופה של החיל כפקחי טיסה, כבאים, פקידות מבצעים (פקמ"ציות), צפריות, בקרים, מפענחי תצלומי-אוויר (תצ"א), מקצועות הבקרה, אנשי מחשוב ועוד.
• בית הספר לנ"מ (ביסנ"מ) - ממוקם בסמוך לקיבוץ טללים בדרום הארץ. מכשיר לוחמי נ"מ ושאר מקצועות תומכי לחימה במערך הנ"מ.
• בית הספר לקצינים (ביסל"ק) - ממוקם בבסיס חיל-האוויר עובדה. ובו עוברים הכשרה רוב קציני החיל לאחר סיום בה"ד 1.
• בית הספר לחי"ר של חיל האוויר (ביסל"ח) - ממוקם על יד בסיס חיל האוויר בחצרים.פרחי הטיס עוברים בו טירונות, ולוחמי הנ"מ עוברים בו השתלמויות חי"ר שונות. כמו כן הבסיס מכשיר את כלל החיילים המשתייכים למערך ההגנה הקרקעית של חיל האוויר - מאבטחים, נהגים וכן הלאה.

[עריכה] היסטוריה

שורשי חיל האוויר הישראלי

ראשית התעופה העברית בארץ ישראל הקלוב הארצישראלי לתעופה חברות תעופה עבריות ביישוב מחלקת הטיס של הפלמ"ח שירות האוויר של ההגנה חיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות

[עריכה] מלחמת העצמאות

ערך מורחב – חיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות

חיל האוויר הישראלי נוסד תחת השם "שרות האוויר", במסגרת ארגון "ההגנה", באוקטובר 1947, ובתחילת מלחמת העצמאות הפעיל רק מטוסי סיור קלים. מפקדו הראשון היה יהושע אייזיק (אשל). באפריל 1948 החליף השם "חיל האוויר", בהדרגה, את השם "שרות האוויר", מבלי שפורסמה הודעה רשמית על כך. רק אחרי פלישת צבאות ערב השיג חיל האוויר מטוסי קרב בעלי חימוש תקני. בפעולתם הראשונה, ב-29 במאי 1948, תקפו ארבעה מטוסי אוויה S-199 את ראש הטור המצרי באזור אשדוד. אחד הטייסים, אדי כהן, נהרג כאשר ניסה לנחות בטעות בשדה התעופה חצור, שהיה בידי המצרים. עוד השתתפו בתקיפה מודי אלון, עזר ויצמן, ולו לנרט.

ב-4 ביוני 1948 תקפו שלושה מטוסי חיל האוויר ספינה מצרית שהתקרבה לחופי תל אביב. אחד המטוסים נפגע ונפל לים ושני טיסיו דוד שפרינצק ומתי סוקניק נהרגו (אנדרטה לזכרם מוצבת בגן העצמאות בתל אביב).

במלאות חודש להכרזת העצמאות יצא חיל האוויר להפציץ ערי בירה של מדינות האויב. דמשק הופצצה ב 10 ביוני 1948 וקהיר הופצצה ב15 ביוני 1948.

חיל האוויר נטל חלק במבצע יואב תוך שיתוף פעולה קרקע - אוויר עם כוחות היבשה.

לקראת תום מלחמת העצמאות היה חיל האוויר שליט יחיד בשמי מדינת ישראל. ב-7 בינואר 1949 הפיל חיל האוויר 5 מטוסי קרב מסוג ספיטפייר של חיל האוויר המלכותי הבריטי שחדרו לתחומה האווירי של ישראל בכוונה לבלוש על המצב בגבול הישראלי - מצרי. הדבר עורר הד רב בדעת הקהל הבריטית, שהגיעה להכרה גוברת כי אכן סיכלו כוחותיה של המדינה הצעירה נסיון לפגוע בתחומה הריבוני.

במלחמת העצמאות שירתו בחייל גם נשים טייסות. אחת מהן, זהרה לביטוב, נהרגה בתאונת מטוס באוגוסט 1948.

בסך הכול הפיל חיל האוויר 21 מטוסי אויב במלחמת העצמאות.

[עריכה] מבצע קדש

מבצע קדש נפתח באוקטובר 1956 בהצנחת גדוד הצנחנים בפיקוד רפאל איתן (רפול) ליד מצבת פארקר במעבר המיתלה בסיני. את ההצנחה ביצעה טייסת מטוסי דקוטה שהמריאה מבסיס תל נוף. אחד מטייסי המשנה הייתה הטייסת יעל רום.

בנוסף להצנחת הצנחנים השתתף ח"א בפעולות תקיפה קרקעיות ובחיפוי על כוחות הקרקע. מטוסי הקרב העיקריים היו: מיסטר, אוראגן, מטאור ו-P-51 מוסטנג. מלחמה זו הייתה הפעם הראשונה בעולם שבו נעשה שימוש מבצעי בכסא מפלט. הטייס שנטש את מטוס המיסטר שלו היה בני פלד, לאחר שנפגע מאש נ"מ ליד ראס נצרני.

זוג מטוסי אוראגן השתתפו בתקיפת המשחתת המצרית איברהים אל אוול שנסתה להפגיז את חיפה, נכנעה ו- "גויסה" לחיל הים כמשחתת "חיפה".

בשל העובדה שבמבצע סיני לא היו לח"א מסוקים בשימוש מבצעי עיקר נטל התובלה הקלה בוצעה על ידי מטוסי הפייפר שנחתו על כבישים, שינעו מפקדים וחילצו פצועים.

[עריכה] מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים נפתחה ב-5 ביוני 1967 בשעה 7:45 בבוקר במהלומה אווירית מקיפה, לאחר ימי ההמתנה מורטי העצבים בעקבות חסימת נתיבי השייט במצרי טיראן למעבר ספינות מישראל, עליה החליט גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים.

בשעות הראשונות של המלחמה תקף חיל האוויר הישראלי בסיסים צבאיים ושדות תעופה במדינות אויב במבצע שנקרא "מבצע מוקד". תקיפות אלה היוו הפתעה מוחלטת ולמעשה הכריעו את המלחמה מראשיתה, בהשמידם את עיקר חילות האוויר של צבאות ערב על הקרקע. חיל האוויר הישראלי הנחית מכה אווירית, בו זמנית כמעט, על כל שדות התעופה המצריים. שדות התעופה הותקפו פעמים אחדות באותו יום וחיל האוויר המצרי שותק כמעט לגמרי למשך שארית המלחמה. מייד לאחר המכה הראשונה, הותקפו גם שדות התעופה שממזרח למדינה והונחתה מכה אדירה לשדות התעופה של חיל האוויר הסורי, הלבנוני, הירדני והופצץ גם שדה התעופה העיראקי המערבי ביותר. בניגוד למתקפה היבשתית שכוונה תחילה רק נגד החזית המצרית, ההתקפה האווירית כוונה להשגת עליונות אווירית למשך כל ימי הלחימה. כ-350 מטוסים הושמדו ביום הראשון למלחמה מתוך כ-600 המטוסים שהיו למדינות הערביות הלוחמות. עד סוף המלחמה הושמדו 451 כלי טיס של חילות האוויר הערביים, לעומת כ-15 אבדות בלבד לחיל האוויר הישראלי.

צה"ל זכה לעליונות אווירית מוחלטת, שאיפשרה לחיל האוויר הישראלי להגיש סיוע התקפי נמרץ לכוחות היבשה הישראליים, בצורה הולכת וגוברת במשך כל ימי הלחימה. השליטה במרחב האווירי והסיוע של הכוחות המוטסים שינו לחלוטין את כללי המלחמה הידועים ומול כוחות שריון וארטילריה של צבאות ערב היוו הפצצות מן האוויר את כוח השחיקה בעל העוצמה הרבה ביותר, והחישו במידה מכרעת את קצב המלחמה. העורף הישראלי היה מוגן כמעט לחלוטין מהתקפות אוויר במשך כל ימי המלחמה.

[עריכה] מלחמת ההתשה

במלחמת ההתשה פעל חיל האוויר בתקיפה של מטרות קרקע ובקרבות אוויר. תקיפות של מטרות אזרחיות בעומק מצרים היו בין הגורמים שהביאו לסיומה של המלחמה. פעולות בולטות של חיל האוויר במלחמה זו:

• 11 בספטמבר 1969: 11 מטוסים מצריים הופלו בקרבות אוויר לאחר שניסו לתקוף את כוחות צה"ל באזור תעלת סואץ.
• 26 בדצמבר 1969: מבצע תרנגול 53, שבו נחטף מכ"ם מצרי מדגם P-12 שהיה ממוקם ק"מ אחד מראס-ערב הנמצאת לחוף מפרץ סואץ.
• 7 בינואר 1970: תחילתם של "מבצעי פריחה", הפצצות חיל האוויר בעומק מצרים, שנמשכו עד אמצע השנה.
• 30 ביולי 1970: רימון 20 - קרב אוויר באזור התעלה שבמהלכו הפילו טייסי טייסת 119 ("טייסת העטלף") וטייסת 69 ("טייסת הפטישים") של חיל האוויר הישראלי חמישה מטוסי קרב שטייסיהם רוסים.

[עריכה] מלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים הייתה הקשה במלחמותיו של חיל האוויר, והוא ספג בה אבידות ניכרות במטוסים ובטייסים, בעיקר עקב פגיעות של טילי קרקע-אוויר (טק"א). "הטיל כופף את כנף המטוס", אמר על כך עזר ויצמן, מפקדו לשעבר של חיל האוויר.

בתחילת המלחמה עסק חיל האוויר באינטנסיביות במתן סיוע לכוחות הקרקע, שהיו במצוקה קשה בימי הלחימה הראשונים. פעילות זו צמצמה את פעילות החיל בתקיפת חילות האוויר ומערכי הטילים של האויב. רק עם השיפור במצבם של כוחות היבשה, ובפרט לאחר פגיעה של כוחות שריון בסוללות הטק"א, החל חיל האוויר בתקיפות של שדות תעופה ומטרות תשתית בעומק מצרים ובעומק סוריה.

במהלך כל ימי הלחימה איבד חיל האוויר הישראלי 102 מטוסים. חיל האוויר המצרי איבד 235 מטוסים, וחיל האוויר הסורי איבד 135 מטוסים.

[עריכה] מבצע שלום הגליל

במבצע שלום הגליל הופלו על ידי חיל האוויר הישראלי כ-100 מטוסים סוריים, מבלי שאיבד אף מטוס בקרבות אוויר. טייסי חיל האוויר הישראלי הפילו 80 מטוסים סוריים בקרבות אוויר, והשאר הופלו באש נ"מ וגורמים נוספים.

ב-9 ביוני, היום הרביעי למלחמה, פתח חיל האוויר במבצע לתקיפת מערך טילי הקרקע-אוויר הסורי בבקעת הלבנון. מטוסי החיל השמידו את סוללות הטילים תוך שעות ספורות בלבד. במהלך התקיפה התפתח קרב האוויר הגדול בעידן הסילון, שבו השתתפו כ-120 מטוסי קרב, והופלו 29 מטוסי קרב סוריים. למחרת הופלו 30 מטוסים סוריים נוספים. אף מטוס מחיל האוויר הישראלי נפגע בקרבות האוויר. דבר זה אותת למדינות ערב על העליונות האווירית של ישראל.

במקביל, מסוקי AH-1 קוברה של חיל האוויר השמידו מאות כלי רק"מ סורים, לרבות עשרות טנקים, כולל מדגם טי-72.

ב-24 ביולי הופל בטיל קרקע-אוויר מטוס הפאנטום של הטייס סרן גיל פוגל, והנווט רס"ן אהרון כץ והם נטשו את המטוס. לאחר הגעתו לקרקע נלקח פוגל בשבי הסורי, ואילו כץ פגע בקרקע במהירות גבוהה, וככל הנראה נהרג במקום [4]. לאחר שנתיים פוגל שוחרר במסגרת עסקת חילופי שבויים, שכללה גם את החזרת גופתו של כץ לארץ.

[עריכה] אינתיפאדת אל אקצה

באינתיפאדת אל אקצה בלט חלקם של מסוקי הקרב של חיל האוויר בפעולות של "סיכול ממוקד" ובתקיפה של מתקני מחבלים, כגון מחרטות לייצור רקטות "קסאם" ומשגרי "קסאם". נעשה שימוש נרחב במזל"טים. את השינויים הללו הוביל האלוף דן חלוץ, שגם שם דגש על נהלי בטיחות והוריד באופן משמעותי את התאונות בחיל. בעקבות השילוב המוצלח של פעילות חה"א עם כוחות היבשה, והתרבות הארגונית שהנהיג חלוץ בחיל הוא נבחר על ידי שר הבטחון להיות הרמטכ"ל ה-18 של צה"ל.

מפקד חיל האוויר שהחליף את חלוץ, האלוף אליעזר שקדי, המשיך בשילוב פעילות חיל האוויר עם פעילות כוחות הקרקע, דבר שבא להבשלה בטקטיקת הבועה האווירית שנחלה הצלחה רבה במבצע ימי תשובה (כ-90 מחבלים הרוגים) ובמבצע גשמי קיץ (למעלה מ-140 מחבלים הרוגים). במבצעים אלה חיפו מסוקי הקרב על כוחות הקרקע והשמידו חוליות נ"ט וחוליות קסאם בשעה שמטוסי חיל האוויר תקפו מטרות תשתית.

[עריכה] מלחמת לבנון השנייה

במלחמת לבנון השנייה ביצעו מטוסי חיל האוויר מספר חסר תקדים של אלפי גיחות הפצצה והשמידו אלפי מטרות תשתית ויעדים של ארגון חיזבאללה בביירות ודרום לבנון, ביניהם: גשרים, מפקדות, בונקרים, מחסני אמל"ח, משגרי רקטות, צירי תנועה ראשיים, משאיות רקטות מסוריה וכלי רכב של הארגון. באחד משלבי המבצע, היו למעלה מ-100 מטוסים באוויר בו זמנית. מסוקי הקרב ביצעו למעלה מ-1000 גיחות וחיפו על כוחות הקרקע שפעלו בדרום לבנון. חיל האוויר הפעיל גם באופן נרחב כטב"מים על מנת לאתר מטרות ולאכן למטוסים משגרי רקטות בזמן אמת, אותם השמידו מטוסי הקרב. מטוסי חיל האוויר כתשו מהאוויר את רובע דחייה של חיזבאללה בדרום ביירות והשמידו את מפקדות הארגון ובתיהם של ראשיו.

מסוקי בלקהוק של חיל האוויר פינו פצועים תחת אש מהקרבות בדרום לבנון ואף שימשו להנחתת יחידות קומנדו לפעולות בעורף לבנון. במבצע "חד וחלק" פשטו סיירת מטכ"ל ויחידת שלדג על מפקדת חיזבאללה שמוקמה בבית חולים בבעלבק, הרגו מספר מחבלים, שבו כמה ולקחו שלל חומר מודיעיני.

במהלך הלחימה אירעו 5 תאונות מבצעיות בחיל האוויר. בתאונות אלה ניזוק מטוס F-16I ("סופה") אחד (שהתרסק בעת ההמראה), ואבדו 3 מסוקי אפאצ'י וכטב"מ אחד, כתוצאה מכך מתאונות אלו נהרגו 3 טייסים ועוד 3 נפצעו קשה. עוד כשל מבצעי היה ההפצצה של בניין ובו 57 אזרחים לבנונים בכפר קאנא, דבר הגרם לקריסת המבנה ומותם של 28. הפעולה גרמה לגינויים כלפי ישראל ברחבי העולם.

ב-12 באוגוסט 2006 לפנות בוקר, הטיס חיל האוויר כוחות רבים של צה"ל באמצעות יותר מ-50 מסוקים אל עומק השטח, במה שמוגדר כמבצע ההנחתה הגדול בתולדות צה"ל מאז מלחמת יום כיפור. [5]. באותו יום הופל מסוק מסוג יסעור על ידי חיזבאללה, באמצעות טיל שחיזבאללה כינה "וועד", אך ייתכן שהיה טיל קרקע-אוויר סטרלה או טיל נגד טנקים[6]. לאחר שהספיק להוריד את הלוחמים, המריא המסוק מהמקום ואז נפגע. 5 אנשי צוות אוויר נהרגו. ^[1]

[עריכה] מבצעים בהשתתפות חיל האוויר

• מבצע מכבש
• מבצע מוקד
• פעולת כראמה
• מבצע רימון 20
• קרב אוויר 2-28
• מבצע אנטבה
• מבצע אופרה
• מבצע שנונית
• מבצע תרנגול 53
• מבצע רגל עץ
• מבצע שלמה
• מבצע ימי תשובה
• מבצע גשמי קיץ

[עריכה] ראו גם

• רשימת מפקדי חיל האוויר
• כלי טיס של צה"ל
• רשימת טייסות חיל האוויר הישראלי
• קורס טיס
• ראשית התעופה העברית בארץ ישראל
• אלוף הפלות (Ace), לנתוני ההפלות של החיל ולהפלות הבכורה
• מוזיאון חיל האוויר

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיל האוויר הישראלי

• האתר הרשמי של חיל האוויר
• עמותת חיל האוויר
• מרחב אווירי, האתר למחקרי תעופה בישראל
• מצאי המטוסים של חיל האוויר הישראלי, באתר של David Lednicer
• הפלות שנזקפו לזכות טייסי חיל האוויר הישראלי, באתר של David Lednicer
• הפלות ידועות שנזקפו לזכות חיל האוויר הישראלי, באתר של David Lednicer

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ מסוק התרסק לאחר שכנראה נפגע מטיל Ynet, ה-12 באוגוסט 2006

---

צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
זרועות:	זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים
פיקודים:	פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף
אגפים:	המטה הכללי | אגף המבצעים | אגף התכנון | אגף המודיעין | אגף משאבי אנוש | אגף התקשוב | אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים
יועצים ונספחים למטכ"ל:	היועץ הכספי לרמטכ"ל | יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים | הרבנות הצבאית | הפרקליטות הצבאית | בית הדין הצבאי לערעורים | מתאם פעולות הממשלה בשטחים | המכללות הצבאיות
חילות צה"ל
חילות השדה:	חיל הרגלים | חיל השריון | חיל התותחנים | חיל ההנדסה הקרבית | חיל מודיעין השדה
חילות תומכי לחימה:	חיל החימוש | חיל רפואה | חיל המודיעין | חיל התקשוב
חילות עורפיים:	חיל החינוך והנוער | חיל השלישות | חיל הלוגיסטיקה | חיל המשטרה הצבאית | החיל הכללי
ראו גם
מידע נוסף:	פורטל צה"ל | אמצעי לחימה | מילואים | יחידות מובחרות | מבצעים | מדים | דרגות | עיטורים | ביטחון ישראל – מונחים