פלמחים (בסיס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פלמחים
IATA: - - ICAO: -
נתוני השדה
סוג השדה	צבאי
מפעיל	חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה	ראשון לציון
גובה מעל פני הים	32 רגל (10 מ')
מיקום	31°53′52″N, 34°41′26″E
מסלולי המראה
כיוון מגנטי	אורך		סוג מסלול
כיוון מגנטי	רגל	מטר	סוג מסלול
03/21	7,884	2,403	אספלט
13/31	2,636	803	אספלט

בסיס חיל-האוויר פלמחים (בשמו הרשמי: בח"א 30; מכונה גם: "מחנה הילה") הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי הנמצא בשפלת החוף, כשני קילומטרים דרומית לקיבוץ פלמחים, מדרום לראשון לציון. מפקד הבסיס הנוכחי (2006) הוא תא"ל גבי שחור.

בבסיס מוצבות כיום שתי טייסות מסוקים: טייסת 160 ("טייסת המסק"ר הראשונה") המפעילה מסוקי קרב מסוג AH-1 קוברה ("צפע"), וטייסת 124 ("טייסת החרב המתהפכת") המפעילה מסוקי UH-60 בלק-הוק ("ינשוף").

הבסיס הוא גם בסיס כלי טיס הבלתי מאוישים (כטב"ם) העיקרי של החיל, ופועלות בו טייסת 200 ("טייסת המל"טים הראשונה") המפעילה את הסרצ'ר 2 ("כוכב לבן") וההרון 1 ("שובל"), וטייסת 166 המפעילה את ההרמס 450 ("זיק"). כמו כן, שוכן בבסיס גף כטב"ם של מרכז ניסויי טיסה (מנ"ט).

בנוסף, שוכנת בבסיס יחידת ניסויי הטילים (ינ"ט) העושה שימוש בשדה הניסויים הסמוך לבסיס ואגד 167 של מערך הנ"מ שעברה אליו ממחנה סירקין במרץ 2006.

על-פי פרסומים לא רשמיים, פלמחים הוא גם בסיס הקבע של יחידת שלדג.

החל מנובמבר 2002 מוצבת בבסיס סוללת טילי "חץ" ליירוט טילים בליסטיים

[עריכה] היסטוריה

הבסיס הוקם בתחילת שנות השישים.

במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אל"מ אורי טלמור (פליטמן).

מהבסיס שוגרו כל הלווינים הישראלים מסידרת אופק: אופק 1 ב־19 בספטמבר 1988, אופק 2 ב-23 באפריל 1990, אופק 3 ב-5 באפריל 1995, אופק 4 ב-22 בינואר 1998, אופק 5 ב-28 במאי 2002 ואופק 6 ב-6 בספטמבר 2004.

ב-15 במרץ 1998 נהרגו תא"ל שמואל אלדר, מפקד הבסיס, וסגן אילן גור, כשמסוק ה-AH-1 קוברה שלהם התרסק לים, מול נתניה, עקב התפרקות זנב המסוק. את אלדר החליף בפיקוד על הבסיס תא"ל מיקי בר.

ב-6 באפריל 2000 שוגר מאתר השיגור וניסוי הטילים שבבסיס טיל בליסטי קצר טווח מסוג "יריחו 1" לעבר הים התיכון במסגרת ניסוי טיסה. הטיל פגע במרחק של כ-25-40 מיל (40-64 ק"מ) מהסיירת USS Anzio מסוג אגיס של הצי האמריקני, ששייטה במרחק של כ-250 מיל (402 ק"מ) מחופי ישראל. הסיירת עקבה אחר הטיל כמעט מרגע שיגורו באמצעות המערכות בה היא מצוידת. האמריקנים התרעמו על כך שישראל לא דיווחה על כוונתה לערוך את הניסוי למרות הנוהג הקיים בעולם בניסויים מעין אלו ולמרות שידעה על הימצאותם של כלי שיט אמריקנים בסביבה. בתגובה אמר דובר השגרירות הישראלית, מרק רגב כי "כאשר אנו מבצעים ניסוי בטיל, בין אם ביבשה ובין אם בים, ישנם נוהלי בטיחות שנשמרים בקפדנות", "אזור הניסוי נבדק בקפידה". לטענת גורם אמריקני רשמי, בשנתיים שקדמו לתקרית זאת ביצעה ישראל שני שיגורים של טילים לעבר הים בסביבה בה שהו באותה עת כלי שיט של הצי האמריקני מבלי שדווח להם על כך מראש. להערכת אנשי מחלקת ההגנה האמריקנית, ישראל לא דיווחה מראש על כוונתה לבצע את הניסויים בכדי למנוע מארצות הברית מלנטר את הניסויים וללמוד על מאפייניו הטכניים של ה"יריחו". [1] [2]