אורי קיסרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אורי קיסרי (1901 - 1979), עיתונאי ואיש תרבות. עורכו הראשון של "העולם הזה".

אורי קייזרמן (לימים קיסרי) נולד בשנת 1901 ביפו. הוא למד בגימנסיה הרצליה ולאחר מכן בבית הספר הריאלי בחיפה.

בשנים 1924 - 1926 שהה קיסרי בפריז, ממנה שלח מאמרים לעיתונים "דבר" ו"הארץ", ולאחר מכן המשיך לכתוב באופן קבוע ב"הארץ". בשנים 1928 - 1930 שימש ככתב העיתון "דואר היום" בפריז. עם שובו עבר לכתוב בעיתון "ידיעות אחרונות", ובשנת 1948, כאשר פרש עורכו עזריאל קרליבך יחד עם בכירי העיתון והקים את "מעריב", נלווה אליו גם קיסרי והמשיך לכתוב ב"מעריב" וב"הארץ" עד למותו.

במקביל לעבודתו בעיתונות היומית יסד בשנת 1937 את השבועון "העולם הזה" (אשר מאז הווסדו ועד 1946 נשא את השם "תשע בערב"). השבועון בעריכת קיסרי היה שופע צילומים, עסק רבות בעניני תרבות, אמנות ואופנה ובצד הקל והמבדר של החיים ונשא את חותם תרבות צרפת שקיסרי היה מאוהדיה. בשנת 1950 נרכש השבועון על ידי אורי אבנרי ושלום כהן, שינה כליל את צביונו והפך להיות לבטאון פוליטי אנטי-ממסדי.

קיסרי היה חובב תרבות צרפת, מבקר אמנות, תיאטרון וקולנוע. בשנות השישים נמנה עם צוות מבקרי הקולנוע של רשת ב' (שנקראה אז "הגל הקל").

בשנת 1932 כתב קיסרי אחדות מחוברות "ספרית הבלש", שהייתה סדרת חוברות ובהן סיפורים בלשיים על רקע חיי הארץ, אשר הבלש הפרטי דוד תדהר השאיל לה את שמו ואת תמונתו.

כתב מספר ספרים ותרגם מצרפתית לעברית את יומניו של אהרון אהרונסון איש ניל"י.

היה דמות נודעת בחיי האמנות והתרבות של תל אביב והוא זה שטבע את הכינוי "צבר" לילידי הארץ.

אורי קיסרי נפטר בשנת 1979.