איגלו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגלו (באינוקטיטוט: "בית" או "בית שלג") הינו מחסה הבנוי בדרך כלל בצורת כיפה, העשוי מלבני שלג ומטרתו לתת מחסה זמני לציידים האינואיטים מפני החורף.
האיגלו שימש בעיקר בשטחי קנדה וגרינלנד. אסקמואים אחרים השתמשו בשלג לבידוד בבתים שנבנו מחומרים אחרים.
[עריכה] בניית איגלו
השלג המשמש לבניית האיגלו צריך להיות חזק מספיק להיחתך בצורה של לבנים. שלג מתאים למטרה זו הוא שלג שנערם על ידי הרוח, ונדחס.
האיגלו נבנה על ידי חפירת בור בשלג ובניית הלבנים שמוצאים מן הבור סביבו.
לעתים נבנית מנהרת כניסה אל האיגלו במטרה למנוע אובדן חום וכניסת רוח כאשר דלת האיגלו פתוחה. בשל היות השלג חומר מבודד, הטמפרטורות בתוך האיגלו גבוהות במידה ניכרת מהסביבה החיצונית.
אם קירותיו הפנימיים של האיגלו מכוסים בעורות של בעלי חיים, הטמפרטורה בתוך האיגלו יכולה לעלות מ- 2°C ל- 10-20°C.
מבחינה ארכיטקטונית האיגלו הוא יחודי בכך שניתן לבנות את כיפתו מלבנים נפרדות מבלי לבנות פיגומים או מבנה תומך.
[עריכה] ראו גם
- אסקימואי
- מצודת שלג
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איגלו |
