אליהו בן-אמוזג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הרב אליהו בן-אמוזג, הראב"א, (24 באפריל, 1823 - 6 בפברואר, 1900 ז באדר א תר"ס) רב, מקובל, פילוסוף ופרשן המקרא.

אליהו בן אמוזג נולד בליוורנו, איטליה למשפחה שהיגרה מהעיר פאס שבמרוקו. בגיל 4 התייתם משני הוריו. הוסמך לרבנות בגיל 18, ושימש כרב העיר ליוורנו במשך כחמישים שנה. בן-אמוזג היה בעל ידע נרחב מאוד בכתבי הקודש היהודים, ובחוכמות חיצוניות, כגון פילוסופיה, אנתרופולוגיה, ארכיאולוגיה, היסטוריה, בלשנות וביקורת המקרא. בכתיבתו ניכרת התמודדות עם רעיונותיהם של קאנט, הגל, פיכטה, ופילוסופים אחרים. בין רעיונותיו המרכזיים היה אחדות המין האנושי, בעזרת היסודות האוניברסלים ביהדות.

חלק מחיבוריו נערכו והוצאו לאור על ידי ד"ר הרב אליהו רחמים זיני.

[עריכה] אם למקרא

אחד מחיבוריו המרכזיים הוא "אם למקרא", פירוש מעורר מחלוקת לתורה. פירושו הכיל ביאור הנסמך על ממצאי המחקר המודרני, כגון פילולוגיה, ארכיאולוגיה והיסטוריה. בנוסף, הכיל הפירוש הגנה על העמדות המסורתיות של חכמי ישראל אל מול ביקורת המקרא. הספר נדפס בחמישה כרכים בשנים 1862 - 1863, בבית הדפוס של "בן אמוזג".

הפירוש "אם למקרא" של בן אמוזג. נדפס בבית הדפוס של המחבר בשנת תרכ"ב (1862), ומאז לא נדפס שנית.

הספר עורר מחלוקת קשה. חכמי חאלב טענו כנגד בן-אמוזג שתי טענות מרכזיות: האחת, מחבר הספר סבור שיש לחוכמות החיצוניות ערך בהבנת התורה. השנייה, מחבר הספר מצביע על הדמיון בין מנהגים מסוימים המוזכרים במקרא לכאלה שנהגו עמים אחרים בעולם העתיק. חכמי חאלב לא הסתפקו בהסתייגות הרועמת, וקראו לשרוף את הספר. הם אף פנו לרבנים אחרים ברחבי האימפריה העות'מאנית לשרוף את ספרי התורה שבהם נדפס הפירוש של בן-אמוזג. חכמי דמשק נעתרו לפנייה ושרפו את הספרים. חכמי ירושלים אימצו קו ביניים. הם לא שרפו את הספרים, אבל לא הכשירו אותם פומבית, ולא גינו את חכמי חאלב על פעולתם. גדול חכמי אסיה הקטנה במאה ה-19, הרב חיים פלאג'י, שחי באיזמיר, התנגד לפעולתם של חכמי חאלב, ואף כתב מכתב עידוד אישי לבן-אמוזג.

[עריכה] ישראל והאנושות

חיבור מרכזי נוסף של בן-אמוזג הוא ישראל והאנושות (Israel et L'Humanite), שנכתב במקור בצרפתית. בן-אמוזג מנתח את היחס בין עם ישראל לאומות העולם, כפי שזה בא לידי ביטוי בכתבי הקודש. כמו כן, הספר מתווה את האידאל בעתיד, ביחסים שבין עם ישראל לאומות העולם. על פי בן-אמוזג, היהדות איננה דת לאומית, כי אם דת אוניוורסלית, בעלת משמעות לכל אומות העולם. הוא טוען כי ישנה "תורת משה", המציגה תרי"ג מצוות, והמחייבת את עם ישראל בלבד. לעומת זאת, היהדות, היא דת אוניברסלית המופנית לכל אומות העולם, ומתוכה הם אמורים לקיים את שבע מצוות בני נח.

[עריכה] בשבילי המוסר

בחיבור "בשבילי המוסר" עורך בן-אמוזג הבחנה בין המוסר היהודי ובין המוסר הנוצרי. בעוד זה האחרון מדגיש את מידת הרחמים, המוסר היהודי מבוסס על איזון בין מידת החסד ומידת הצדק.

[עריכה] טעם לש"ד

בחיבור טעם לש"ד (שיכול השם שד"ל) יוצא להגנת חוכמת הקבלה וקדמוניותו של ספר הזוהר, ויוצא בכך נגד "ויכוח על חכמת הקבלה ועל קדמות ספר הזהר וקדמות הנקודות והטעמים" לשד"ל - שמואל דוד לוצאטו.